איך ניתן להבין את יחס של המדינה לאזרחים הפלסטינים של ישראל שעושה מהלכים מנוגדים לכאורה של הדרה אזרחית ושילוב כלכלי? איך הפלסטינים רואים את המהלכים האלו ומה הם אומרים על הרגע הנוכחי בפרויקט המדינה היהודית-דמוקרטית? מאמר חדש של פרופ׳ עמליה סער, ראשת החוג לאנתרופולוגיה בחיפה אשר פורסם בכתב העתCurrent Anthropology בוחן שאלות אלו דרך המושג
ראיון מיוחד עם פרופ' נסים ליאון (אוניברסיטת בר אילן), אחד החוקרים הבולטים של דתיות, אתניות ומעמד באורתודוקסיה הישראלית בת-זמננו, ונשיא האגודה האנתרופולוגית הישראלית, על המחאה, ישראל השניה, החרם האנתרופולוגי והקסם שבאנתרופולוגיה. שעת צהריים בספריית אוניברסיטת תל אביב. נסים ליאון, אז תלמיד מחקר לתואר שני שולף את עבודת הדוקטורט של פרופ' תמר אלאור ומתיישב סביב אחד
עידן טרגר, סטודנט לתואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותקשורת ולתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדע המידע באוניברסיטה העברית, ורכז "מעורבות חברתית תמורת נ"ז" בדיקנט הסטודנטים מסביר את מושג האינטר-מדיה. באמצעות המושג מסביר עידן למה בעצם הפוליטיקאים משתמשים ברשתות החברתיות? ומה הקשר ביניהן לבין ערוצי תקשורת אחרים? פוסט מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה
הספרות האנתרופולוגית מקדישה תשומת לב מועטה יחסית ליציאה מהשדה לעומת לכניסה אליו. לרוב, ההחלטה לצאת מהשדה מתקבלת כאשר החוקרת חשה שאספה מספיק חומר אמפירי והיא יכולה לנתח אותו בבטחה. אך מה קורה כאשר מבחינה אתית החוקרת מרגישה שהיא לא יכולה עוד להישאר בשדה? לידיה גינזבורג, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה בעברית, כותבת על מה שקרה בשדה שחקרה אחרי
לפני כשבועיים התפרסם מאמר חדש של קבוצת חוקרות אמריקאיות בהובלת קארה וול שפלר (אוניברסיטת סיאטל-פסיפיק) אשר סקרו מחקרים אנתרופולוגים בקרב 63 תרבויות של ציידים לקטים מכל העולם ובחנו באילו מהן נשים השתתפו באופן מכוון ועקבי בציד. מבין 63 החברות נמצא כי ב-50 לפחות הנשים השתתפו בציד בעקביות, עם או ללא ליווי הגברים. רק ב-45 מהמחקרים
מה הקשר בין קהילות לחדשנות? איך יוצרים שיתופי פעולה סביב פיתוח בר קיימא ולמה צריך קידום חדשנות על מנת להתמודד עם אתגרים חברתיים? מאמר חדש של עמליה אוליבר-לומרמן ורותם ריטבלט (האוניברסיטה העברית) משרטט את המבנים, האסטרטגיות ותהליכים מרכזיים המאפשרים פיתוח של קהילות חדשנות בישראל. המחקר, אשר מבוסס על מחקר איכותני, פורסם בכתב העת Sustainability. התובנה
"אז למה בכית כל כך הרבה?", חברה שאלה אותי כשסיפרתי לה איך ברז הדמעות נפתח עם הצעד הראשון לכיוון החופה. עצרתי כדי לחשוב. למה באמת? הרי בן זוגי ואני יחד כבר 9 שנים, גרים ביחד כבר 5 שנים והחלפת הטבעות הזו לא תשנה חצי דבר באורח החיים שלנו. אפילו הטקס שבחרנו לערוך לא יוכר באופן
ראם שמואלביץ' כותב לבחברת האדם על המחקר שלו, והספר שיצא בעקבותיו, בקהילת המידברן הישראלית. ספרו של שמואלביץ' מציג את התהליך שעבר, מפקפוק במונחי הקהילה ל"סדר חלופי" או אוטופיה וקבלה והטמעה שלו בשדה המחקר. אך המהלך של שמואלביץ' מעלה שאלות רחבות יותר – מה קורה כאשר החוקר מתאהב בשדה המחקר והופך לחלק פעיל ממנו? העיר הזמנית
במשך שנים רבות סחר באיברים התקיים ושגשג בישראל. אבל בשנת 2008 התופעה נאסרה בחוק בישראל ובעקבות כך השתנו המדיניות והפרקטיקות בתחום. אך מה הייתה השפעת האיסור על השחקנים השונים? ואיך זה קשור לתפיסה אחרת על לוקליזציה – כלומר על התאמה, שינוי ותרגום לתרבות המקומית? ד"ר צביקה אור בחן בעבודת הדוקטורט כיצד התעצבו התפיסות המוסריות והמדיניות
אחת הדרישות כיום בדיון האקדמי והסוציולוגי הוא ״להחזיר את הידע שלנו לקהילה״ או ״לשמור על קשר עם הציבור״. אבל האם יש באמת קהילה אחת שחוקרות וחוקרים עומדים מולה? האם הציבור או הקהילות השונות רוצות בכלל לשמוע אותנו? ואיזה שימוש עושים בידע שאנחנו ״מחזירים לציבור״? אורנה ששון-לוי, פרופ׳ לסוציולוגיה בבר אילן, משרטטת את הניסיון שלה כסוציולוגית
אלימות איטית מתפרסת לאורך זמן רב, במהלכה נגרמים נזקים מצטברים באופן הדרגתי. תקופת הזמן הארוכה מאפשרת שחיקה של הנפגעים, הסתגלות ונרמול של האלימות ולכן מסובך להבחין בה, לסווג מתוכה רגע אחד שאותו אפשר להגדיר כהפעלת אלימות קשה. מכירים את המשל על הצפרדע במים הרותחים? אם תניחו אותה בסיר מבעבע היא תקפוץ מיד החוצה, אבל אם
בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה
כיצד זבובים שעברו עיקור ופשפשים טורפים קשורים להפרחת השממה? איך תשתית חקלאית קשורה ללא-אנושי והאם דרך מבט על מינים זרים ניתן לדבר על מתיישבים? מאמרו (הפתוח והחופשי) של לירון שני אשר פורסם בכתב העת Cultural Anthropology, עונה על שאלות אלו דרך מחקר אתנוגרפי על החקלאות וההתיישבות בערבה, בה הוא גם גדל. שני, חבר סגל בעברית
מה גורם לאדם להתנגד לפרויקטי תשתיות גדולים המתוכננים לקום ליד ביתו? מדוע להתנגד להקמת ׳חוות רוח׳ אשר מייצרות ׳אנרגיה מתחדשת׳ שיכולה לתרום למאבק במשבר האקלים, ואיך זה קשור ל׳מקום׳? שאלות אלו ואחרות עמדו במרכז התיזה של נמרוד שאולסקי, אותה סיים לאחרונה במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. במסגרת המחקר התמקד שאולסקי ביחס התושבים לפרויקטים של חוות רוח
#סמלי מפתח, והפעם, , דניאל זוהר מתאר לנו סוג של טקס אחר, רגע לפני שהוא נכנס לעבודת שדה אנתרופולוגית ביערות האמזונס. בדרך לעבודת שדה באמזונס של אקוודור, עצרתי לחגוג את פסטיבל השמש (Inti Raymi), אחת החגיגות הגדולות באזור האנדים. כשבוע לפני כן פגשתי בקיטו את Atauchi, בן לעם האוטאבלני, והוא הזמין אותי להצטרף אליו לחגיגה
ברכות חמות לאנתרופולוג אסף שרעבי על פרסום ספרו The Biography of a God Mahasu in the Himalayas העוסק ביחסים בין האל למאמיניו בהימלאיה, אך גם בדמיון בתפיסת הקדושה בקרב אנשי הקהילה אותה חקר לבין האופן בה אנתרופולוגים כותבים ומנתחים קדושה. שרעבי (המרכז האקדמאי פרס) כתב לבחברת האדם על הספר, על תהליך כתיבתו ועל הקשר בין