יצירת קהילות לקידום החדשנות להתמודדות עם אתגרים חברתיים
מה הקשר בין קהילות לחדשנות? איך יוצרים שיתופי פעולה סביב פיתוח בר קיימא ולמה צריך קידום חדשנות על מנת להתמודד עם אתגרים חברתיים? מאמר חדש של עמליה אוליבר-לומרמן ורותם ריטבלט (האוניברסיטה העברית) משרטט את המבנים, האסטרטגיות ותהליכים מרכזיים המאפשרים פיתוח של קהילות חדשנות בישראל. המחקר, אשר מבוסס על מחקר איכותני, פורסם בכתב העת Sustainability.
התובנה כי היכולת לקדם חדשנות נשענת על יצירת שיתופי פעולה בין מגוון אנשים וגופים איננה תובנה חדשה. צורך זה, של קידום שיתופי פעולה אף הוגדר על ידי האו״ם, בהקשר של תרומתו למימוש יעדי פיתוח ברי קיימא. ואכן, בעשורים האחרונים אנו עדים לצמיחה של צורות ארגוניות חדשות כדוגמת פלטפורמות חדשנות, קהילות חדשנות ואקוסיסטם של חדשנות, המכילות שחקנים בעלי תחומי עניין משותפים החוברים לפיתוח בסיס ידע משותף ושיתופי פעולה במרחבים בין ארגוניים שונים. צורות ארגוניות חדשות אלה מעצבות מחדש את האופן שבו אנשים וארגונים משתפים פעולה.
המעניין הוא, שבעוד שקהילות צומחות באופן בלתי פורמאלי, בתהליך של "בוטום אפ" (תהליכים הפועלים מלמטה למעלה), פלטפורמות החדשנות החדשות נשענות מחד על אלמנטים הלקוחים מהרעיון של קהילות, ומאידך, הן משלבות יוזמות ״טופ דאון״, (תהליכים הפועלים מלמעלה למטה) הכוללות קיום אירועי קהילה, פעילויות, מפגשים אישיים והקמת מרחבים קהילתיים מקוונים. שינויים אלה מזמנים חשיבה מחודשת על החיבור שבין קידום חדשנות במרחבים חברתיים שונים, לבין תפקידן של פלטפורמות החדשות כקטליזטור משמעותי של חדשנות.
באמצעות מקרה בוחן במחקר איכותני, המאמר מתחקה אחר מבנים, אסטרטגיות ותהליכים מרכזיים המאפשרים פיתוח של קהילות חדשנות בישראל בהובלת המכון הישראלי לחדשנות.
למכון קהילות לקידום חדשנות בתחומים של תחבורה, בריאות, אקלים ועוד. קהילות יוצרות מערכות אקולוגיות (ECOSYSTEMS) בהן נוצרות שותפויות בין שחקנים שונים במטרה לקדם פתרונות יצירתיים/חדשניים להתמודדות עם אתגרים כלכליים, חברתיים וארגוניים. כך, נוצרים אקוסיסטמס של חדשנות בישראל. תרומת המחקר טמונה במיקוד בשאלה האם ארגון לא ממשלתי ( NGO) יכול לקדם את היצירה של קהילות ואקוסיסטם של חדשנות, ואם כן- מהן האסטרטגיות לפיתוח קהילות אלה.
באמצעות איסוף נתונים בשדה שכלל ראיונות אישיים עם מנהלי קהילות במכון הישראלי לחדשנות, תצפיות משתתפות באירועי הקהילות וניתוח חומרים שונים, אנו מזהות כי פיתוח קהילות החדשנות מתאפשר הודות לתהליך ניהול של האקוסיסטם המכיל שלוש רמות:
רמה ראשונה מתייחסת ליצירת מפגשים ושותפויות בתוך קהילת החדשנות, וקידום של חיבורים בין שחקנים שונים המגיעים מסטארטאפים, פירמות, יועצים, בתי חולים, מרכזי מחקר, קובעי מדיניות ועוד.
רמה שניה כוללת את הרחבת הידע, המשאבים ומעגל השחקנים באמצעות שילוב של שחקנים חדשים הפועלים מחוץ לקהילת החדשנות, כדוגמת אוניברסיטאות, ארגונים גדולים ועוד.
הרמה השלישית מתייחסת להזמנה של שחקנים גלובאליים אל תוך אקוסיסטם החדשנות בישראל. מהלך זה מאפשר ליצור קשרים עם שחקנים במדינות שונות, כמו גם חיבורים בין קהילות שונות. כך, אנרגיה חדשה בדמות משאבים, מומחיות וידע מיובאים אל תוך אקוסיסטם החדשנות בישראל.
תרשים 1 לקוח מהמאמר ומתאר תהליך זה.
במאמר, אנו מפרטות כיצד תהליך זה, של פיתוח קהילות החדשנות, נשען על מספר אסטרטגיות מרכזיות לניהול קהילה שמטרתן להרחיב את ההיצע והביקוש בתחומי הפעילות השונים. אסטרטגיות אלה מקודמות באמצעות מיתוג ייחודי לכל קהילה, המאפשר ביסוס של זהות ייחודית, ודרך קיום אירועי קהילה, בהם כנס שנתי. כנס זה מרכזי משום שהוא מושך ריבוי משתתפים, מומחים ושחקנים בעלי ניסיון הרלוונטי לפעילות הקהילה והוא מתוכנן באופן שמאפשר מרחבים מקבילים לחשיפה למגמות וטרנדים, סיעור מוחות הממוקד בצרכים ואתגרים, למידה משותפת ופגישות בין משתתפי הכנס.
בין האסטרטגיות המרכזיות להגדלת ההיצע בתחומי פעילות הקהילה המתוארות במאמר:
- הרחבת ההון האנושי והידע בתחומים שבהם קיים קושי לפתח ידע וטכנולוגיות חדשות. אסטרטגיה זו מצריכה הבנה עמוקה של צרכים בתחום מסוים, שליטה במבנה השוק בישראל והיכולת לזהות מגמות חדשות שצומחות. לדוגמה, בקהילת הבריאות, מנהלי בתי חולים נשאלו אודות הצרכים של בתי החולים בפתרונות חדשנות. הצרכים שעלו הועברו לדיון מורחב בסדנאות ובתחרויות בקהילת הבריאות, שם השתתפו מומחים שונים, עד לגיבוש פתרונות חדשניים לצרכי הבריאות שעלו.
- גיוס מימון לקהילות. אסטרטגיה זו מצריכה לפנות לחיבורים עם משקיעים או בעלי עניין מחברות גדולות בתחומי פעילות הקהילות.
- חיבור הממשלה ורשויות לתחומי הפעילות של הקהילות בכדי ליצור תמיכה במטרות הקהילה.
- הגדלת מספר המשתתפים בכל קהילה. כל קהילה נדרשת למספר מספק של משתתפים ותפקיד מנהלי הקהילות הינו לייצר עניין ולספק מידע שיעודד השתתפות ומעורבות פעילה בקהילה, לגייס משתתפים ושחקנים משמעותיים בתחומי הפעילות.
בין האסטרטגיות המרכזיות לניהול קהילה במטרה להגדיל את הביקוש:
- תמיכה ביכולת של ארגונים לזהות צרכים ואתגרים וליווי של מומחי החדשנות האמונים על הובלת תהליכי חדשנות בארגון. הזמנה של משתתפים ומומחי החדשנות מארגונים שונים לפעילויות הקהילות מאפשרת חשיפה למשאבי הקהילה, לרבות הידע, ההון האנושי, הטכנולוגיות ובכך פותחת הזדמנויות חדשות לשותפויות שונות בפני ארגונים.
- קידום חדשנות פתוחה (תהליך של חדשנות הנשען על פתיחת הגבולות הארגוניים בכדי לקבל ידע המגיע מהסביבה החיצונית לארגון) באמצעות תמיכה במערכות לניהול חדשנות פתוחה בתוך ארגונים גדולים, יצירה של ידע ושותפות טכנולוגית עם מומחים חיצוניים, אימוץ והטמעת טכנולוגיות בארגונים ועוד.
במאמר, אנו מציגות ניתוח מפרספקטיבה תהליכית של קהילות החדשנות, המאפשר לפרק ולהאיר את תפקידם המרכזי של תהליכים בביסוס יכולתן של קהילות חדשנות לאתר, להתמודד ולגבש פתרונות חדשניים לאתגרים כלכליים, חברתיים וסביבתיים בהקשר הישראלי.
קישור למאמר המלא
Oliver, A. L., & Rittblat, R. (2023). Facilitating Innovation for Complex Societal Challenges: Creating Communities and Innovation Ecosystems for SDG Goal of Forming Partnerships. Sustainability, 15(12), 9666.
עוד בנושא: