ה-30.3 הוא יום האדמה, בו נערכות מאז 1976 מחאות על הפקעת אדמות של פלסטינים אזרחי ישראל באותה שנה, שכללה גם פגיעה באזרחים. המחאות שהתרחשו בעקבות ההפקעה עצמה הפכו ליום האדמה הראשון, שממשיך להיערך במועד זה בכל שנה עד היום. היותו של המרחב החברתי משאב פוליטי לא מוגבלת רק ליום האדמה בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשלמעשה היא
כשאתם פוגשים מישהו, סתם ככה באמצע החיים – עד כמה אתם פוגשים אותו או אותה באמת? עד כמה המפגש הוא ישיר? איזה חלק יש בו להתערבות והשפעות חיצוניות? האם נוצר במפגש הזה משהו חדש, אחר וייחודי? האם המפגש מזיז לנו? מזיז אותנו? משנה אותנו? משנה את העולם סביבנו? מאמר חדש של אריאל אפל מתמקד במפגשים
התנדבות נתפסת בדרך-כלל כפעילות אזרחית חיובית, משוחררת מאינטרסים מדינתיים או כלכליים, כזו שמסייעת לקדם סולדיריות חברתית, הכלה, וסובלנות. אך האם זה תמיד נכון? איתמר שחר (אוניברסיטת אנטוורפן), אראלה גרסיאני (אוניברסיטת אמסטרדם) וניר גזית (המרכז האקדמי רופין) מציעים נקודת מבט חדשה על הממשק שבין התנדבות וארגוני אלימות מדינתיים ולא-מדינתיים. לאחרונה התפרסם גיליון מיוחד בעריכתם בכתב העת
מה מסמלים העיטורים על מדי חניכות ומדריכות בצופים? ואיך זה קשור למנהיגות והעצמה של נערות בגיל ההתבגרות? מאמר של אופיר שפר, פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of youth studies ומנתח את עיטור מדי החאקי של נערות בצופים כהבנייה של עוצמה מנהיגותית. בעזרת מחקר אתנוגרפי בתנועת הנוער הצופים, מפענחת שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג
דניאל זוהר מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית כותב על התזה שהגיש, "לחשוב דרך טביעות ידיים של דם על קברי קדושים בדואיים בנגב", שהתבססה על עבודת שדה שערך בקברי קדושים בדואיים בנגב בין פברואר 2021 לבין אוגוסט 2022. את מחקרו ביצע בהדרכתה של פרופ' נורית שטדלר. הגישה המסורתית והשלטת באנתרופולוגיה לאורך המאה העשרים, ובמידת מה גם בימינו, רואה בארטיפקט,
האם הפיתוחים החדשים בטכנולוגיות של בינה מלאכותית ואלגוריתמים הם מהפכות שישנו את החברה והתרבות שלנו? איך ניתן בכלל למדוד או להבין את מידת המהפכניות של מהפכת הנתונים? ד"ר דן קוטליאר (החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה) טוען שעל מנת לנסות לענות על שאלות אלו, אנחנו צריכים להתמודד עם תופעת ״ההייפ״. קוטליאר מציג ניתוח סוציולוגי והיסטורי של תופעת ״ההייפ״,
ד"ר שולמית קיציס (החוג לחינוך במכללת אלקסאמי והחוג לתיאטרון והתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטת חיפה) כותבת לבחברת האדם לקראת יציאת ספרה החדש, שעתיד לצאת בקרוב לאור בהוצאת פרדס. בספר היא מציגה את האוטואנתגרפיה הייחודית שביצעה, בתור מורה לתיאטרון לאסירים בכלא ישראלי. האוטואתנוגרפיה בה בחרה קיציס למחקר ולכתיבה איננה שגרתית, ומהווה גישה חדשנית הן בביצוע המחקר והן בכתיבה
רותם קליגר בפינת סמלי מפתח הפעם עם המושג כוח. כוח הוא מושג רחב, בייחוד כאשר מסתכלים עליו בתוך השיח הציבורי, אך גם במחקר האנתרופולוגי. תוך סקירה של מגוון חוקרות וחוקרים, מציגה קליגר מהו הכוח, מי מחזיק בכוח והיכן וכיצד ניתן להשתמש בו. אינסוף מאמרים נכתבו על כוח מזוויות שונות; כוח פוליטי, כוח נשי, כוח פיזי,
ברכות לשחר מנדלוביץ, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן, על זכייתה בפרס התזה המצטיינת של האגודה הסוציולוגית הישראלית. עבודת התזה של מנדלוביץ עוסקת בתופעת הנוודות הדיגיטלית הישראלית, אנשים הבחרו לעבוד מרחוק תוך טיול ברחבי העולם, וכיצד מבנים הנוודים הדיגיטליים לאומיות מסוג חדש – ״לאומיות מותאמת אישית״, המאפשרת לעצב מחדש את החוזה שבין האזרח והמדינה, תוך שמירה על שייכות
ברכות לד"ר הגר חג'ג'-ברגר, פרופ' גד יאיר ופרופ' טובה גמליאל על פרסום הספר בעריכתם – "אתנוגרפיה בהולה: פרספקטיבות חברתיות על מגפת הקורונה" – שפורסם בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. הספר מאגד מחקרים שנערכו בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, שמשרטטים מבטים מגוונים על התקופה. בנוסף, פרסומם במסגרת הספר בעריכת השלושה מאפשר להצביע נחיצותם של מחקרי בזק לתהליכי
כיצד נחווה הבידוד החברתי של הקורונה בעיני נשים החיות בעוני? מהי מערכת היחסים בין אנשים בעוני למדינה והאם ניתן לבצע מחקר חברתי בשיתוף פעולה בין חוקרות לפעילות חברתיות? מאמרם של דנה קפלן, גל לוי, ריקי כהן-בנלולו ואביגייל ביטון, שפורסם בכתב העת Journal of Poverty andSocial Justice, הוא תוצר של שיתוף פעולה אקדמי-אקטיביסטי. בעזרת ניתוח של יומנים אישיים של נשים
למה אנחנו מצחצחים שיניים או עומדים בצפירה? האם זאת חלק מרצון אישי או חברתי? סמלי מפתח הפעם בהסבר על אחד הרעיונות החשובים בבסיס האנתרופולוגיה, מבנה וסוכנות. חשבתן פעם למה אתן מצחצחות שיניים כל בוקר וערב? כמובן, אתן נוקטות בחירה רציונלית כדי לשמור על בריאות השיניים, אבל לא רק! הרי אם תשכחו לצחצח בוקר אחד, אף
כניסתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואלגוריתמית מתוחכמות שיוצרות טקסטים מרהיבים (ולעיתים גם מוזרים ולא נכונים), מציפה באופן בולט את שאלת מקומו של 'המחבר' ביצירה האלגוריתמית. כיצד כניסת טכנולוגיות אלו תשפיעה על שדה החינוך? מהו מקומו של הסטודנט/חוקר כ'מחבר' כאשר הוא משתמש בטכנולוגיה כזו? ומה מקומה של הסובייקטיביות ביצירת ידע אקדמי? מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה
כל סמסטר מחדש בקורסי המבוא לתואר ראשון באנתרופולוגיה וסוציולוגיה עולה מהסטודנטים אותה שאלה: מה ההבדל ביניהן? הרי גם ככה ברוב המחלקות בישראל הן יושבות תחת אותה קורת גג וישנו דמיון רב בנושאי המחקר ובמתודולוגיה. ובכל זאת, לכבוד פתיחת הסמסטר ננסה להבין מה זה אנתרופולוגיה, מה זה סוציולוגיה ואילו הבדלים מהותיים עדיין קיימים בין הדיסציפלינות? על
מדוע נשים מזרחיות ואקדמאיות בדרום מתקשות להשיג עבודה קבועה? כיצד משרה אקדמית נחשבת כ׳עבודה שקופה׳ ומה הקשר לכניסת גרעינים תורניים לערי הדרום? סיגל נגר-רון (ספיר) כותבת על מאמרה, "מה שרואים מכאן לא רואים משם- מבט משולי שוק העבודה״ אשר פורסם בגליון מיוחד של סוציולוגיה ישראלית על ״עבודה שקופה״ וזכה במקום הראשון של תחרות המאמר המצטיין
טל ניצן בוחנת את מייצג צעדת השפחות כצופה וכמשתתפת, וטוענת שהמקום המשמעותי לו זוכה המייצג בציבוריות הישראלית מצביע על הסכמה על מקומן של נשים במרחב הציבורי, ובמקביל על תפיסה מצומצמת של המאבק לזכויות נשים. תוך השוואה לעבודת השדה שלה בגוואטמלה ולמחאות נשים אחרות, ניצן בוחרת לראות את המייצג כתופעת ׳מיינסטרים רדיקלית׳, הזדמנות להרחיב ולהעמיק את
פינת סמלי מפתח הפעם בפוסט מיוחד עבור פורים עם המושג פרפורמנס! פרפורמנס הוא מושג באנתרופולוגיה המניח שאופן הביטוי שלנו בעולם מתרחש דרך השפה, תנועות גוף או כל דבר בו אנחנו בוחרים ובוחרות לייצג את עצמנו. מכירים את הסרט "המופע של טרומן"? הסרט עוקב אחרי דמותו של טרומן ברבנק, סוכן ביטוח צעיר שחי בנינוחות עם אשתו
מה הקשר בין פונדקאות ותרומות איברים? שני המקרים מטשטשים את הגבולות בין העצמי והאחר, טוענות את רעיון "הנתינה" במשמעויות חדשות והן מושא עניין מרתק לעין האנתרופולוגית. ד"ר חגי בועז (מכון ון ליר בירושלים) ואורית הורוביץ בר-עם (אוניברסיטת בן גוריון) כותבים בעקבות סדרת מפגשים בנושא שנערכה בסוף 2022 במכון ון ליר, במטרה לערער ולחשוב מחדש את
מה דעתכן לצאת עכשיו למסע של שנה מסביב לעולם עם המשפחה שלכן? האם אפשר לשרוד מסע אינטנסיבי כזה כמשפחה? האם אפשר בכלל לחזור לשגרה אחרי חוויה כזו? ואיזה תובנות סוציולוגיות אפשר ללמוד מסע כזה? הסוציולוגית ד"ר נטע ארנון-שושני חזרה ממסע של כמעט שנה וכותבת לבחברת האדם על ההחלטה לנסוע ולחזור, על החוויה כאקדמאית ועל התובנות
פרופ' אמריטוס לב גרינברג (אוניברסיטת בן גוריון) והנשיא לשעבר של האגודה הסוציולוגית הישראלית כותב במבט סוציולוגי על המשבר הנוכחי. דרך התמקדות במושג הכריזמה מסביר גרינברג מה ניתן ללמוד על הבעיות העכשוויות של ישראל מיתרו המקראי, שלמעשה שימש היועץ הארגוני הראשון. אחד השיעורים האהובים עלי ביסודות הסוציולוגיה היה על תאוריית הכריזמה של וובר, וההשראה שקיבל מפרשת יתרו.
זוכי תחרות המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית – מקום שלישי. מדוע הבחירה בקשירת צינור הזרע כאמצעי מניעה כמעט ואינו מוכר בארץ? למה בארץ ובניגוד למקומות אחרים בעולם, הוא מתקיים לרוב תחת הרדמה? כיצד ההרדמה בתהליך הזה היא בחירה סוציולוגית ומגדרית ואיך כל זה קשור לרופאי שיניים? נוגה פרידמן ויעל השילוני דולב מראות כיצד השקפות