בפתחו של הכנס השנתי ה-49 של האגודה האנתרופולוגית הישראלית ב-2021, הוענק לפרופ' משה שוקד מאוניברסיטת תל אביב אות מפעל חיים. משה שוקד הוא מבכירי האנתרופלוגים בישראל, מחקריו עסקו בין היתר בעולים מצפון אפריקה לישראל וצאציהם. את עבודת הדוקטורט ביצע תחת הנחייתו של מקס גלקמן, שאחראי להכשרתם של רבים מראשוני האנתרופלוגים הישראליים. את אות מפעל החיים
ברכות חמות (קצת באיחור) לנגה קידר, על אישור עבודת הדוקטורט אשר נכתבה בהנחיית דן סילבר במסגרת המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת טורנטו. קידר, כיום עמיתת עזריאלי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית, כותבת לבחברת האדם על עבודתה, אשר עסקה בכיצד רעיונות אורבניים משייטים בעולם, מה קורה כשעיר 'מאמצת' רעיון, ואיך נוצרה תופעת הגורואים לעירוניות עוד לפני
ניצן לונברג, תלמידת דוקטורט לסוציולוגיה באוניברסיטת באדינבורו ואחת היוזמות של האירוע ׳אש בשדה קוצים׳ (יחד עם דניאל מונטרסקו), כותבת על הסיבות שהובילו אותה לארגן את הערב, על החוויה שהייתה לה במהלכו ועל הכח של הסוציולוגיה והדיון החברתי הביקורתי לנתח ולפרק את האירועים, אבל גם להוביל לשינוי חברתי. מאמר שני מתוך הערב. בשיאו של סבב הלחימה
גיא שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואתרופולוגיה בבר אילן, כותב על אירועי השבועות האחרונים בערים מעורבות וטוען, שלמרות קיומו של המתח הלאומי, דווקא ניתוח מעמדי, מטריאלי ואורבני יכול לדעתו להסביר את האירועים בצורה טובה יותר. גיא שני היה אחד הדוברים הרבים באירוע הזומי ״אש בשדה קוצים: מחשבות על אלימות וסולידריות״ ב17.5.21, שאורגן על ידי
דן קוטליאר על אופן בו אלגוריתמים מעוצבים על מנת לעצב בחירות של אנשים, ובאופן בו אלגוריתמים יוצרים ”סובייקטים בוחרים”. מאמר של דן קוטליאר, כיום פוסט דוקטורנט באוניברסית סטנפורד ובעברית, וממש בקרוב חבר סגל בחוג לסוציולוגיה בחיפה, אשר פורסם ב-2020, בכתב העת Science, Technology, and Human Values בחירה היא מאפיין ברור של המודרניות – המבנה החברתי
הקלטת השולחן העגול שהתקיים במהלך כנס האגודה האנתרופולוגית הישראלית ובארגון בחברת האדם, אשר התקיים ביום ב6.5.21, בהשתתפות: נטע כהנא, תמר אלאור, סנדרה קלב, תמר הרמן ולירון שני. במרכז השולחן העגול עמדה שאלת הפרסום האקדמאי בעברית. פרסום מאמרים וספרים אקדמאים בעברית הוא נושא בעייתי באנתרופולוגיה (והסוציולוגיה) הישראלית. מצד אחד זאת אחת הדרכים ל׳החזיר לציבור׳ הישראלי את
ברכות חמות לארז מגור, כיום כיום עמית בתר-דוקטורט במרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל-אבי (ובקרוב בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית), אשר זכה בפרס הדוקטורט המצטיין של The Association for Israel Studies (ביחד עם Lindsey Pullum). עבודת הדוקטורט של מגור, " Politics of Innovation: The Entrepreneurial State and the Making of Israel’s ‘Start-up Nation’" נכתבה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה
ברכות חמות לבת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה אשר עסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. בת-שבע כתבה לחברת האדם על דוקטורט המאמרים שלה וכיצד היא הגיעה אליו: נולדתי וגדלתי בהולנד, בעיר אמסטרדם. בילדותי וגם בין התואר הראשון והשני יצא לי
על חלקם של רופאות ורופאים פלסטינים ב"מלחמה בקורונה" ובשיח הציבורי באירועי הימים האחרונים – האנתרופולוג הרפואי גיא שלו, כיום פוסט דוקטורנט בעמיתי בובר באוניברסיטה העברית ויו״ר ״רופאים לזכויות אדם״, כותב לבחברת האדם על מאמרו האחרון, שפורסם במסגרת הגליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית, אשר איגד ״הערות מחקר״ ראשוניות על משבר הקורונה, ומחבר זאת גם לאירועים האחרונים,
מיכל פגיס ושלמה גוזמן כרמלי משוחחים על הספרים שפרסמו לאחרונה ומחברים בין גוף לטקסט, בין סובייקטיביות לקולקטיביות. מתוך כנס צמתי מחקר, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר אילן, 2021. ספרה של מיכל פגיס Inward שפורסם בהוצאת אוניברסיטת שיקגו, הוא מסע אתנוגרפי אל תוך חייהם של מתרגלי מדיטציית ויפאסנה בישראל וארה״ב אשר חושף את הדינמיקה החברתית סביב
שיחה בנושא פוליטיקה של ידע והכחשת משבר האקלים, שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב עם פרופ' דני רבינוביץ', במסגרת תוכנית "מושג ירוק". מטרת התוכנית היא לספק הכשרה מקצועית לעיתונאים ולעיתונאיות בנוגע לנושאי סביבה ולמשבר האקלים.
מאמר של האנתרופולוג ארי אנגלברג אשר פורסם בכתב העת ״סוגיות חברתיות בישראל״, בוחן את ארגון להב״ה, ממקם אותו בזירה האתנו־לאומית הישראלית ומצביע על נקודות דמיון בינו ובין מאפייני הדתיות הלאומית הקיצונית במזרח אירופה ובחברה המוסלמית בימינו אנגלברג (המכללה האקדמית הדסה) החל לחקור את ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) כמשתתף בקבוצת מחקר שעסקה בנישואים מעורבים
לכבוד חג השבועות, כותבת האנתרופולוגית איילה קיסר שוגרמן על מאמרה ״העלמת המוצא האתני-לאומי בשיח הזהות של צעירים ישראלים דוברי רוסית ממוצא יהודי מעורב״ אשר פורסם לאחרונה, בו היא מראה כיצד מאותגר שיח הגיור השגור, ונוצרת אלטרנטיבה אין ראוי מחג שבועות להרהר בשאלת הגיור המעסיקה את החברה הישראלית; ואין ראויה מרות המואבייה לקבל השראה לתבונת הלב
ברכות חמות רפי לגרוסגליק על מינויו כחבר סגל בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב! מחקריו של גרוסגליק עוסקים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של אוכל, תזונה וחקלאות, גלובליזציה, צריכה, סביבה וחברה ותרבות פופולארית. לאחרונה, החל לעסוק בפרויקט מחקר רחב (בשיתוף עם דן קוטליאר) על אודות הקשר שבין טכנולוגיה, תזונה ויחסי אדם-מיקרוב. את עבודת הדוקטורט שלו, שכותרתה "שדה
בעקבות דוח שחיבר על פעילות אקטיביסטית בסביבות דיגיטליות שונות, תוהה עומר קינן באיזו מידה הפלטפורמה הדיגיטלית מעצבת את טיב ואופי האינטראקציה האנושית שמתקיימת בה, ועד כמה המגבלה של הפלטפורמה הספציפית היא זו שמשאירה את החותם המשמעותי ביותר על טיב האינטראקציה? לטענתו, לצד שימוש נכון במדיה הדיגטלית, עדיין יש צורך בסיפור וביצירת התוכן הנכון. קינן מציע
יורם בילו, אחד האנתרופולוגים הבולטים בחקר פולחני צדיקים וקברי קדושים בישראל, כותב, בעקבות האסון במירון, על ההיסטוריה והאנתרופולוגיה של עליות לרגל באופן כללי ושל מירון באופן ספציפי, על הרלוונטיות של גישותו של טרנר ואחרים להבנת התופעה, לשינוי שחל מאירוע של יוצאי מדינות ערב להילולה של היום, ועל הפוליטיקה של שהובילה למצב הנוכחי. גרסה מקוצרת יותר
כיצד ניתן להשתמש באנתרופולוגיה מחוץ לאקדמיה ועל היחס בין המחקר האקדמאי ליישומי? רב שיח בהשתתפות: רוית תלמי כהן, ליאור חן ורז שרבליס הקלטה של רב שיח שהתקיים במסגרת הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה ציבורית״, במחלקה לסוציולוגיה באוניבריסטה העברית. האנתרופולוגים ד״ר רוית תלמי כהן, ד״ר ליאור חן, ורז שרבליס, משוחחים עם ד״ר לירון שני,
ספרו החדש של פרופ' יהודה שנהב מאוניברסיטת תל אביב מציע ניתוח ביקורתי על מפעל התרגום. בספר מוצגות סקירה היסטורית על מפעל התרגום וביקורת על מפעל התרגום אשר פועל גם בימינו. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה. באירוע שהקלטתו מצורפת מטה, נחגגת יציאת הספר, במסגרת סמינר של
יעלה להב רז (בן גוריון) מחברת בין פרשת ארז דריגס ופרשות אחרות של התמכרות של גברים למין, אל מאמר חדש שלה בו היא בוחנת את פעילותם של צרכני זנות בקהילה מקוונת ובעיקר את שיח ההתמכרות בקרב גברים המשלמים על מין. בעזרת מחקר אתנוגרפי מקוון להב רז טוענת שהבחירה לחסות בצילה המגונן של תדמית המכור מאפשרת
נועה ברגר בבלוג חדש על השבת הקסם והרומנטיקה לעולם מאיים, חתירה אל עבר השבת האמון באוכל שלנו, התנגדות לגלובליזציה, מענה לשמיים הסגורים והקניית משמעות בעולם לא ודאי: איך ולמה העצימה הקורונה את העניין באוכל מקומי מאמר זה הוא עיבוד סוציולוגי של כתבה שהתפרסמה במגזין "השולחן״ ״תנו לתעשייה הישראלית לנצח את הקורונה״, קראה כותרת מאמר דעה
ברכות לשרון גיני כל זכייתה בפרס התיזה המצטיינת על שם מקס גלקמן לשנת 2021, על עבודתה "הִנֵּה פָּתַחְתִי חַלּוֹן: גלגוליו של מבנה מלון פאלאס וחלון מתוכו" שנכתבה בהנחיית פרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניבריסטה העברית האגודה האנתרופולוגית הישראלית מעניקה בכל שנה פרס לעבודת מחקר מצטיינת שנכתבה על ידי סטודנטית או סטודנט לתואר מתקדם. בכל שנה