ג'נינה מאלו, סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מחברת בין הסרט על בני משפחת אנצ'ה שברומניה, אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי, לבין הממצאים מעבודת השדה שלה אודות החיג'אב בקרב הבדואים בנגב, מחקר שנערך בהנחיית פרופ' פנינה מוצפי-האלר. "עדיף ככה", אמרה נ' אחרי שסיפרה לי שמתכננים להפוך את ביר הדאג' מכפר ליישוב מוכר. "עדיף ככה
נמרוד לוז על המאבק על משטור הגוף הנשי, תחליפי חלב אם, מדיקליזציה ותעשיה. שודר ב׳שלושה שיודעים׳ 25.11.20 לידתו של תינוק והכנסת חבר חדש בחברת האדם (pun intended) מעוררת, בדרך כלל, שמחה ומחשבות אופטימיות אפילו בתקופה הנוכחית לנוכח חשרת העננים המקומית והעולמית. ואכן, כאשר נתבשרתי על ידי רז חסון, עורכה הקבוע של התוכנית שלושה שיודעים, על
אריאל כנפו-נעם כותב על פרשת ויצא ומתמקד במתן השמות – מה המשמעות של מתן שם? כיצד השם משפיע על האישיות, על המשפחה ועל גבולות חברתיים ועל המשמעות של מי נותן את השמות. ספר בראשית מתימר להיות ספר תולדותיה של משפחת האדם, ובהמשך של משפחת עם ישראל. מי הוליד את מי? איך התפצלו המשפחות השונות לאחר
החזית התיאורטית של מדעי החברה והרוח במדרשת בלפור – תמר אלאור עם עדכון מחשבות על נשים בעקבות משנתו של מר בנימין נתניהו על הקשר בין נשים לבעלי חיים ובעקבות הפוסט של בחברת האדם על מאמרה של שרי אורטנר ועל מאמרה של אלאור על המאמר של אורטנר בשיעור מבוא לאנתרופולוגיה שהתקיים השבוע (23.11.20), העליתי שאלה בזום
יערה בנגר אללוף על מה ניתן ללמוד מצורת החשיבה של האנתרופולוג דייוויד גרייבר – על היסטוריה ופוליטיקה של אפשרות, לקחת רגשות ברצינות ועל האפשרות של האקדמיה והאקדמיה כאפשרות. דברים שהציגה בנגר אללוף באירוע "לראות מעבר ל'בולשיט': ערב לכבודו של האנתרופולוג והאנרכיסט דייוויד גרייבר (2020-1961)" במסגרת סדרת השיחות המקוונות של מכון ון ליר "מחשבה בשידור ישיר",
אריאל כנפו-נעם חוזר לפרשת תולדות ולברכה של יצחק ליעקב, ומתמקד באישיות של יצחק. דרך מחקרים על הבדלי אישיות וחמשת מרכבי העל שעלו במחקר, כנפו-נעם טוען שהמאפיין הבולט באישיות של יצחק היא ׳הנעימות׳, אשר מסבירה את התנהגותו בסצינה. פרשת תולדות מתחילה במאבק מיתולוגי בין שני התאומים – עוד מהבטן: "וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ …
נמרוד לוז על הנסיון לדמיין את אוקראינה דרך מרק סלק ועל גבולות, קהילות מדומיינות ושף נחוש בעל תודעה לאומית. שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 18.11.20 צלחת מרק סלק מהביל בצבע אדום בוהק עם תוספת של שמנת חמוצה היא אולי המרכיב הביטחוני האחרון שהיינו מדמיינים על מנת לייצב גבול בין מדינות. ובכל זאת בשנים האחרונות הפך
אלעזר בן לולו בניתוח אתנוגרפי של טקסי בנות מצווה בקהילות רפורמיות ישראליות כאקט פוליטי כחלק ממאבקן של הקהילות הרפורמיות בישראל לשוויון במרחב הציבורי מאמר חדש של האנתרופולוג אלעזר בן לולו, כיום פוסט דוקטורנט במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה ועמית מחקר במכון בן-גוריון, ובנוסף בן לולו גם מנחה את הפודקאסט ״שבט אחים ואחיות״ בגלי צה״לֹ. המאמר
האנתרופולוג עומר קינן בדיון רפלקסיבי המתקשר עם השיח הבינלאומי על אתגרי ההוראה מרחוק, היתרונות שלפתע התגלו וגם הקשיים. הפוסט נכתב בעקבות תהליך למידה שקינן עבר עם קורס בחירה שהוא מלמד בשתי תצורותיו, האחת בשנה שעברה כקורס פרונלטי, והשנייה השנה כקורס מזומזם באוניברסיטת ת"א. קינן תוהה מה קורה כשהשיעור עצמו וגם השדות, כלומר הנושאים בהם הוא
נמרוד לוז על נוסטלגיה ועל הגעגוע לקולינריה שהיתה ובעיקר לא היתה בחדר האוכל הקיבוצי שודר בתוכנית שלושה שיודעים 11.11.2020 ב1951 סערה הארץ. ממרחק הזמן הדברים נראים כמעט בלתי נתפסים אבל מחלוקת אידיאולוגית באשר למי מהמעצמות והגושים הפוליטיים בעולם תשתייך או תתמוך ישראל קרעה את התנועה הקיבוצית, הובילה לפילוג של קיבוצים קיימים, קרעה משפחות ואפילו הפרידה
כאשר השער הצהוב בכניסה לישוב של אורי דורצ'ין נתקע הוא יוצא למסע מחשבתי בעקבות סגירת הקהילות בישובים יהודים קטנים, על המשמעות הסימלית והפוליטית ואישרור הסדר הקיים ביום שישי שעבר שוב נתקע השער ודווקא בשעת בוקר בה ממהרים התושבים לצאת את הישוב. במהרה התקבץ טור של מכוניות מול השער הסגור ובעליהן בקעו בזה אחר זה מתוכן
ברכות לעמלי שחף על אישור עבודת הדוקטורט שלה, על ראשית התנחלות בחברון מנקודת מבט של ילדי המתנחלים הראשונים. עבודת המחקר של עמלי שחףֿ, "ילדי חברון 1968 – דור במקום" חוזרת לניצני ההתנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ועוסקת בתולדות היישוב היהודי החדש בחברון מנקודת מבטם של ילדי דור המייסדים. העבודה, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ תמר
ליאה טרגין זלר, כיום פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון ובן קשטן, פוסט דוקטורט באוניברסיטת בריסטול במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology & Education Quarterly מציגים מודל אנתרופולוגי להבנת קונפליקטים שמתגלעים בין קבוצות דתיות וקובעי מדיניות בנוגע לחינוך מיני המעלה שאלות לגבי שוויון מיני, חירות דתית, מדיניות של מיעוטים, וזכויות אדם. בן קשטןליאה טרגין זלר, כיום פוסט דוקטורנטית
נמרוד לוז יוצא למסע בעקבות טקס היותאימורי – אכילת סושי מגוף האישה – בעקבות הקליפ של עדי ביטי, וחוזר, בעזרת פייר בורדיה, עם תובנות על המצאת מסורות, תרבות פופולרית, החפצת נשים והרבה סושי. 4.11.20 –שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים ב כמה מאתנו יכולים להרשות לעצמם לאכול קוויאר בלוגה הנמכר ב10000 דולר לקילו, או לחליפין חותכים
אריאל כנפו בוחן בפרשת וירא שלושה סיפורים של יחסי אבות לילדיהם ומשווה זאת ליחסים בין אמהות לילדיהם ותאוריות אבולוציוניות המנסות להסביר זאת פרשת וירא מעמידה בפנינו שלושה מקרים שלכאורה אינם קשורים ביניהם, אבל כולם מעלים את השאלה של היחס של אבות מקראיים לילדיהם. המקרה הראשון מתאר את לוט, אחיינו של אברהם, כאשר הוא מארח את
ורדה וסרמן ומיכל פרנקל על נשים חרדיות בהייטק אשר מתמרנות בין משטרי נראות ובתוכם. — במאמר שפורסם בכתב העת Human Relations מנתחות ורדה וסרמן, פרופ׳ במחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה ומיכל פרנקל, פרופ׳ לסוציולוגיה וראשת המחלקה באוניברסיטה העברית, כיצד מתמודדות נשים חרדיות בתעשיית ההייטק עם מבטי הפיקוח השונים ומפתחות תובנות לגבי מגדר ושליטה ארגונית. בשנים
האם אנחנו יוכלים לדמיין את ה"נורמלי החדש"? עמליה סער תוהה בעזרת המושגים הביטוס והיסטרסיס של בורדיה על הקושי לדמיין מציאות אחרת והאם בכלל אפשר ליצור כאן שינוי — בחודשים האחרונים, כשכל כך הרבה דברים בחיינו הפרטיים והקולקטיביים התהפכו והשתנו ללא היכר, הלך והשתרש הביטוי "הנורמלי החדש". רבות ורבים שהפכו מובטלים, עברו לעשות התעמלות בזום, הפסיקו
אריאל כנפו על פרשת לך לך – על ההגירה של אברם ועל כמה אנשים משתנים בעקבות הגירה? אברם הוא אולי המהגר הראשון במקרא. היו לפניו נוודים ונוסעים. אבל הוא לא רק נע ונד בחיפוש אחר מים ומרעה. המסע התחיל עוד בדור הקודם: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי
נמרוד לוז מצרף את מרי דאגלס למסע בעקבות המיניות, הטאבו, מיון חברתי והיסטוריה של אחד הפירות האהובים ביותר . שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 28.10.2020 החל משעה וארבעים ואחת דקות (1:41) באוגוסט 2020 שחררה חברת אאודי פרסומת לרכב חדש תחת הכותרת: "תן ללב שלך לדפוק מהר יותר – בכל מובן". הסיסמה הקליטה הזו לוותה בתמונה