מאמר חדש של רוזניס, גרוסגליק ואביאלי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב שכותרתו: Between Gaze and Taste: Senses, Imaginaries, and the Sustainability of Culinary Heritage in Greek Tourist-Oriented Tavernes, מנסה להשיב על החידה הקולינרית הבאה: מדוע תפריטי המסעדות ביוון בכלל ובטברנות בפרט, קבועים וחוזרים על עצמם, ומדוע התיירים והתיירות, למרות תלונותיהם הרבות על חוסר הגיוון מדווחים בכל
עדי שלמון כותבת על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית ד"ר גילי המר במסגרת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. עבודת התזה עוסקת בחוויה החושית של המבקר במוזיאון ובמה ששלמון מכנה "האינטראקציה הדו-כיוונית בינו ובין יצירות האומנות".
רגע לפני גמר אליפות אירופה בכדורגל (היורו), שיתקיים בראשון בערב, מנתחת האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא, אשר חקרה את תרבות הכדורגל האנגלי ואת דרכי החינוך והחניכה שלו, את הדרך בה משחקת הנבחרת האנגלית ומראה כיצד הבנת התרבות האנגלית יכולה להסביר את הצלחת הנבחרת עד כה: בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת הכדורגל האנגלי היה בסכנת
״הדמיון בין אזהרותיהם של ביולוגים מפני אובדן מגוון המינים ואזהרות האנתרופולוגים מפני אובדן המגוון התרבותי הוא מדהים״.השבוע ציינו גם את יום המגוון הביולוגי וגם את היום העולמי לגיוון תרבותי – אבל האם יש קשר ביניהם, ואיך זה קשור לאנתרופולוגיה? בעזרת מאמר של האנתרופולוג תומאס היילנד אריקסון קושר לירון שני בין שני המועדים האלו, מצביע על הסכנות
הספר הוא שילוב של ספר עיון, קטלוג תערוכה וספר מתח תרבותי והוא יצא בשיתוף הוצאת רסלינג ומוזיאון העיצוב חולון. הנה חלק מההקדמה לספר: אחת המשימות של פרויקט חקר האשפה במקווה ישראל, שבו לקחתי חלק בשנים האחרונות, הייתה לחשוב דרך פסולת, דרך זבל. ערימות של אשפה, חפצים וחלקי חפצים דחויים שהושלכו ממרחב חייהם של תושבי העיר תל אביב
המחקר האנתרופולוגי מתאפיין בעבודת שדה ארוכה. בין אם המחקר מתרחש בבית, ברחוב הקרוב או יבשת בצידו השני של הגלובוס, אנתרופולוגים מחוייבים להבנה מעמיקה של התרבות אותה הם חוקרים. עבודת השדה רצופה ראיונות, תצפיות, רגעים בהם החוקרת רק "שוהה" שם. מתוך יומני השדה הגדושים והתיעודים מתהליך המחקר, מתחילים לצוץ מבנים תרבותיים, שאלות ותשובות. מה זה גם
אחרי כמה שבועות של הפסקה, אנחנו חוזרים עם פרויקט "סמלי מפתח" שמנגיש מושגים חשובים מהשיח האנתרופולוגי. והפעם – רותם קליגר-חליוא ושלמה גוזמן-כרמלי כותבים על "השערת ספיר וורף": לכולנו ברור שבשפה טמון כוח רב, מה שמוביל כמובן לשאלה – מה קדם למה? השפה למציאות התרבותית או המציאות התרבותית לשפה? האם השפה היא זו שיוצרת ומעצבת את
ברכות חמות לאנתרופולוגית ד"ר אריקה וייס (אונ' תל אביב) על זכייתה במענק המחקר של האיחוד האירופאי (ERC Consolidator Grants). מדובר באחד ממענקי המחקר הגדולים, התחרותיים והיוקרתיים ביותר, ווייס היא האנתרופולוגית הישראלית הראשונה שזוכה בו אי פעם. באותו הסבב זכתה גם סוציולוגית ישראלית, פרופ׳ טלי קריסטל מחיפה (בפעם השניה!!), וברכות חמות מגיעות גם לה. במחקרה מנסה
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ
על עבודתיו של מוטי רגב – לקראת הכנס לכבוד פרישתו לגימלאות של הסוציולוג מוטי רגב, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה וממיסדי תחום הסוציולוגיה של התרבות בישראל. לכבודו של רגב ולכנס, שיתקיים באוניברסיטה הפתוחה תחת הכותרת ״קוסמופוליטיות ומוסיקה פופולרית״, נעלה בשבועות הקרובים מספר פוסטים על רגב ועל עבודתו. הפעם נעלה סקירה קצרה על
אמיר פרייברג, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (וגם חבר צוות בחברת האדם) כותב על המושגים התיאורטיים עבודת גבולות וגבולות סימבוליים. הפוסט מבקש להציע היכרות עם שני מושגים בסיסיים בסוציולוגיה, שבדומה למושגים תיאורטיים נוספים נוטה לשמש חלק משפה אקדמית מרוחקת ובלתי מובנת למי שלא נמצא ונמצאת באקדמיה. מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור:
ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital? באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז. קפלן היא סוציולוגית של תרבות שמתמחה בניתוח חיי היומיום מפרספקטיבה מעמדית. נושא המחקר העיקרי שלה הוא מערכת הזיקות
מיטל מרגוליס לין בפוסט ראשון שלה בבלוג "החיים על הגבול – בין מזרח ומערב" בוא היא משלבת בין חוויות מהיום-יום הטייוואני לבין החשיבה האנתרופולוגית אני יושבת בבית קפה בחנות הספרים הגדולה בטייפה, חנות הספרים האהובה עליי. חנויות הספרים בטייפה, בירת טייוואן, הן לא חנויות ספרים רגילות: זה עולם ומלואו שמשלב ספרים, חנויות בוטיק, בתי קפה