במאמר שכותרתו "גופים פרדוקסליים: משא ומתן על תיקון ביו רפואי, אחריות, וטיפול במרפאה לניתוחי קיצור קיבה" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BioSocieties, הילה נחושתן ויהודה גודמן מציגים אתנוגרפיה שמנתחת את הסתירות הפנימיות, המתחים והפרדוקסים שמלווים ניתוחים בריאטריים בישראל, ובמקומות אחרים (המאמר בגישה חופשית). . כתב העת BioSocieties עוסק בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף ובדגש על רפואה. המאמרים
ברכות חמות לד״ר אגט קראוס (אוניברסיטת בן גוריון) על אישור עבודת הדוקטורט "ביוגרפיה של שדה מפציע: רפואה מותאמת אישית בישראל" בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' דני פילק וד"ר ענת לייבלר.
עבודתה של קראוס עוסקת בתהליכי ההבנייה של שדה הרפואה המותאמת אישית בארצות הברית ובישראל, כשדה ידע מדעי חדש. היא שואלת למשל, מה קורה כאשר המדינה מזניחה את קידום ופיתוח החברות הביו-טכנולוגיות, ואת מקומה כמכתיבת מדיניות תופסים גופים פילנתרופיים וקופות החולים?
מלגת עזריאלי נחשבת לאחת התחרותיות והיוקרתיות במלגות למדעי החברה בארץ. אחת הזוכות לשנה זאת, והאנתרופולוגית היחידה הפעם, היא אורית הורוביץ בר-עם – דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. מחקרה עוסק בחוויית הפונדקאות בראייה הוליסטית, מפרספקטיבה של זמן דרך נרטיבים של פונדקאיות בדימוס בישראל, במטרה לתרום להבנת המשמעות האישית והקולקטיבית של תהליך הפונדקאות. מחקרה מתבצע בהנחייתן של
מה הקשר בין פונדקאות ותרומות איברים? שני המקרים מטשטשים את הגבולות בין העצמי והאחר, טוענות את רעיון "הנתינה" במשמעויות חדשות והן מושא עניין מרתק לעין האנתרופולוגית. ד"ר חגי בועז (מכון ון ליר בירושלים) ואורית הורוביץ בר-עם (אוניברסיטת בן גוריון) כותבים בעקבות סדרת מפגשים בנושא שנערכה בסוף 2022 במכון ון ליר, במטרה לערער ולחשוב מחדש את
אז מה המצב בטייוואן בעניין הקורונה? כיצד המצב אצלה כל כך שונה מהרבה מדינות אחרות בעולם? מהם הצעדים שממשלת טייוואן נוקטת כדי להתמודד עם הוירוס? ומה שאר העולם יכול ללמוד מטייוואן בהקשר זה? מיטל מרגוליס לין על השילוב בין תרבות מסורתית וטכנולוגיה מתקדמת בחודשים האחרונים העולם מתמודד עם תופעת וירוס הקורונה שהוגדר כמצב חירום בינלאומי.
האם הפרעות קשב וריכוז הן באמת מחלה? האם כדאי לילדים תרופה פסיכוטרופית? בן בלק בסדרת פוסטים על האנתרופולוגיה של הפרעות קשב וריכוז – חלק א' על הבניות חברתיות ועולם הרפואה והפסיכולוגיה נראה לי שאחת התופעות שעבורן השאלה "האם זו באמת מחלה" היא הרווחת ביותר, לא רק במחלקות לפילוסופיה של הרפואה אלא גם בשיחות רחוב, בבתי