המעבר למרחבים דיגיטליים מתרחש בתחומים רבים בחברה – ולא פוסח גם על תעשיית המין. מעבר לצרכנות מין דיגיטלית שמתרחשת באתרים מסוימים, פועלים פורומים לדירוג חוויות מיניות. לפורומים אלו נכנסים צרכנים באנונימיות, קוראים וכותבים על ההתנסויות המיניות שלהם ועל הזונות אצלן ביקרו. הכתיבה בפורומים האלו מפתיעה. במרחב בו אפשר לצפות לכתיבה טכנית או יבשה המדרגת עובדות
פני כחודש, ביום רביעי ה 8 במאי 2024, ציינה האקדמיה הישראלית למדעים מאה שנים להולדתו של גדול הסוציולוגים הישראלים – שמואל נח אייזנשטדט. פרופ' פנינה מוצפי-האלר, אשר הציגה בכנס, כותבת על מפגשיה עם האיש מאז היותה סטודנטית צעירה שהגיעה ללימודי סוציולוגיה עם שאלות בוערות של זהות, ומציעה לבדוק דרך מפגשים אלה את השפעתו הישירה והעקיפה של
בסדרה חדשה בת שלושה פרקים של "המעבדה" בהגשת רונה גרשון תלמי מתארח פרופ' האנתרופולוג דניאל מונטרסקו מהאוניברסיטה המרכז אירופאית. בכל פרק דנים השניים בנושאי מחקר שמעסיקים את מונטרסקו בעבודתו האנתרופולוגית. הפרק הראשון עוסק בפוליטיקה ואוכל, תוך התמקדות ביין ובמשמעויות התרבותיות של "הבלאדי. בפרק זה, כמו הפרקים הבאים השיחה מפליגה גם להיבטים תרבותיים ואקדמיים שחורגים מהשדה
מדוע חוגגים בר ובת מצווה היום? האם אלו עדיין טקסי חניכה ואם כן – חניכה לְמה בדיוק? אם הטקסים מציינים "זהות יהודית", איזו מין זהות זו? מה תפקידה של תרבות הצריכה בכינון תחושת ההשתייכות היהודית בימינו? ואם אמנם זו מְסיבה בלבד ולטקס החניכה אין כל משמעות, מדוע מוקדשים למסיבה זו משאבים כה רבים בתרבויות יהודיות
מדוע לעתיים קרובות מזרחים מזדהים עם אתניות הנתפסת כ"בעייתית" ומערערת את הסטאטוס החברתי שלהם? מהו ההיגיון החברתי העומד מאחורי הפרדוקס הזה? ואיך זה קשור לביקורת על הסוציולוגיה הביקורתית? דרך ניתוח עולמם של מתבגרים מזרחים מן המעמד הבינוני במרכז ישראל בוחן גיא אבוטבול־זלינגר (המכללה למינהל) שאלות אלו ומשרטט את צמיחתה של פרדיגמה חדשה בניתוח חברתי בישראל, היוצאת
מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון: הראשון הוא מאמרו של וויליאם רוזברי (המנוח), The Rise of
ברכות חמות לבת-שבע הס על אישור עבודת הדוקטורט שלה אשר עסקה בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, אשר נכתבה בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. בת-שבע כתבה לחברת האדם על דוקטורט המאמרים שלה וכיצד היא הגיעה אליו: נולדתי וגדלתי בהולנד, בעיר אמסטרדם. בילדותי וגם בין התואר הראשון והשני יצא לי
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו
מאמר אשר פורסם בגליון האחרון של כתב העת "סוציולוגיה ישראלית״. דורית גרפונקל, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, יחד עם אפרת איזנברג, מרצה בבכירה שם, בוחנות במאמר את גינת קריית ספר בתל אביב, כמקרה מבחן לפעולה קולקטיבית בעידן ניאו–ליברלי. במאמר גרפונקל ואיזנברג עושות שימוש במאבק להקמת הפארק כדי לבחון את הפער בין האישי לקולקטיבי. הן
פורסם לראשונה ב-20.12.2019 מאמר חדש מאת אריאל הנדל, ראש קבוצת הלקסיקון לתיאוריה פוליטית במרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ודניאל מונטרסקו מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה המרכז אירופית בבודפשט, התפרסם בגיליון החדש של כתב העת סוציולוגיה ישראלית. הנדל ומונטרסקו עסקו במחקרים קודמים בפוליטיקה של ייצור יין באזורי גבול ובהתנחלויות היהודיות בגדה המערבית. אך נקודת המוצא