כיצד נדיבות כלפי אחרים בקהילה יכולה להיות חלק מתוך מאבקי כוח בתוך הקהילה, ובאותו זמן לסמן מי נמצא מחוצה לה? מאמר חדש של האנתרופולוג טל שמור (שזאת גם הזדמנות לברך אותו על המינוי החדש כחבר סגל בתוכנית ללימודי מגדר בתל אביב!!), מנתח ״נדיבות אסטרטגית״ בשכונת התקווה בתל אביב. במאמר, אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist,
ה-30.3 הוא יום האדמה, בו נערכות מאז 1976 מחאות על הפקעת אדמות של פלסטינים אזרחי ישראל באותה שנה, שכללה גם פגיעה באזרחים. המחאות שהתרחשו בעקבות ההפקעה עצמה הפכו ליום האדמה הראשון, שממשיך להיערך במועד זה בכל שנה עד היום. היותו של המרחב החברתי משאב פוליטי לא מוגבלת רק ליום האדמה בתוך הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כשלמעשה היא
לכבוד מצעד האקלים שמתקיים היום, אנחנו משתפים על מאמרם החדש של קרני קריגל, ענת צ'צ'יק, ניר כהן ואורלי בנימין אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על משבר האקלים בראי מדעי החברה והרוח. במאמרם, ׳פרספקטיבה מגדרית בהיערכות של רשויות מקומיות למשבר האקלים, מציגים קריגל ובנימין (מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) וצ'צ'יק וכהן (מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה
מאמר של דפנה לוין ומירב אהרון גוטמן (הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון) פורסם לאחרונה בכתב העת תאוריה וביקורת ומציע לבחון מחדש את המשמעויות החברתיות של ההתחדשות העירונית בישראל. בעוד שהשיח המקובל על התחדשות העירונית עוסק בדחיקת התושבים הוותיקים ובג'נטריפיקציה, לוין ואהרון גוטמן מציעות לראות כיצד תהליכי ההתחדשות מהווים גם מנוף למוביליות חברתית עבור בני המעמד
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית. הפרויקט ״אש
מאמר חדש של האנתרופולוג אלעד בן אלול בכתב העת New Media and Society, העוסק ביחס שבין תשתיות אורבניות לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות דרך בחינה אתנוגרפית של גאנה האורבנית. בן אלול מתמקד בהרחבת תיאוריית הפולימדיה, שבוחנת את המניעים התרבותיים, הרגשיים, והמוסריים מאחורי הבחירות של בני האדם בין כלי תקשורת שונים. במאמר Noisy polymedia in urban Ghana: Strategies
מה קורה בצד השני של העיר 'המאוחדת' – בירושלים המזרחית. ד"ר אורן שלמה, חוקר בתחומי הגיאוגרפיה העירונית והפוליטית, ומומחה למזרח ירושלים כותב במיוחד לבחברת האדם, על המתרחש באזור אשר נמצא מחוץ למבט של רוב הישראלים ואף של רוב הירושלמים. שלמה משלב תיאור ביקורתי של המצב המורכב במזרח ירושלים וביקורת על המחקר האורבני המסורתי וטוען שאי
ברכות לטל שמור על פרסום ספרו החדש "תקווה ומלנכוליה בשולי העיר אתניות, מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב" על הספר שכונת התקווה שבדרום תל אביב נתפסת בעיני רבים בישראל כמקום מגוריהם של יהודים מזרחים מסורתיים ודלי אמצעים. שמה הפך במרוצת השנים שם נרדף לעוני ולהזנחה, ודומה שהסטיגמה שנקשרה לשמה, דבקה גם בתושביה הוותיקים. מי הם
מירב אהרון גוטמן על כישלון של מיזם התחדשות עירונית בשכונת מוסררה בירושלים דרך המפגש בין חברי המינהל הקהילתי לבין חברי קבוצת אמנים שפעלה במרחב השכונתי. כך, מנתחת אהרון גוטמן את האיום החברתי הנובע מתוך הפעולה הפוליטית פורסם לראשונה ב-25.8.2017 מאמר של הסוציולוגית והאנתרופולוגית מירב אהרון גוטמן, מרצה בכירה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, התפרסם בקיץ
פורסם לראשונה ב-1.11.2019 מאמר חדש של גיא שני, סוציולוג ומרצה במכללה למנהל ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר בוחן את ההעדפה של בני המעמד הבינוני בתל אביב לשכונות ישנות ובבאר שבע לשכונות חדשות. שני מציע, בעזרת שילוב מתודולוגי מקורי, מציע לחשוב על הקשר בין מעמד לזהות כמתווך על ידי מקום. בעשורים האחרונים מקום מגורים הפך לאלמנט