האם כדי להשתלב במרחבים מסוימים צריך לערוך גם חלקים מעצמנו? האם אפשר להיכנס בשערי האקדמיה מבלי להשאיר חלק מהבית, מהמשפחה ומהתרבות שממנה באנו מחוץ לשער? מוטי גיגי (המכללה האקדמית ספיר) ומני מלכה (המחלקה לעבודה סוציאלית, בן גוריון) כותבים לבחברת האדם על הפרויקט המשותף שלהם של מרחב דיאלוגי עם דור ראשון להשכלה אקדמית. הפרויקט שהתחיל כפעילות
ברכות לחגי קרנר, בוגר המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, על אישור עבודת התזה שלו! חגי כתב לנו על העבודה, שנכתבה בהנחיית פרופ' יהודה גודמן, בחנה את ה"ווידאו פאב", הגיי־בר היחיד בירושלים, כהתגלמות אורח חיים להט"בי מקומי: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה". פסוק זה מתהילים משמש במקורות כמשל לדחוי שהופך
ברכות חמות לפרופ׳ נמרוד לוז על פרסום ספרו החדש The Politics of Sacred Places: A View from Israel/Palestine, אשר פורסם בהוצאת Bloomsbury Academic. הספר, המבוסס על למעלה מ-20 שנות מחקר אתנוגרפי, מתמקד בהיבטים החברתיים-פוליטיים של אתרים קדושים בישראל-פלסטין, ועושה שימוש בתיאוריות גאוגרפיות-אנתרופולוגיות לדיון במקומות הקודמים במרחב. במיוחד לבחברת האדם כותב לוז (המכללה האקדמית כנרת) על הספר,
פורסם לראשונה ב-1.11.2019 מאמר חדש של גיא שני, סוציולוג ומרצה במכללה למנהל ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר בוחן את ההעדפה של בני המעמד הבינוני בתל אביב לשכונות ישנות ובבאר שבע לשכונות חדשות. שני מציע, בעזרת שילוב מתודולוגי מקורי, מציע לחשוב על הקשר בין מעמד לזהות כמתווך על ידי מקום. בעשורים האחרונים מקום מגורים הפך לאלמנט