מה הקשר בין המתח בין הכפר, העיר ותנועות הנוער? כיצד המאבק על צבע השרוך בחולצה הכחולה מלמד אותנו על גיבוש הזהות המחודשת של המרחב הכפרי? ואיך השיח על אדמה וחקלאות קשור להון סימבולי ופיזי? במאמר חדש שהתפרסם ב-Journal of Rural studies בוחנים נעמה זוהר, לירון שני (שניהם מהאוניברסיטה העברית) ואבי שניידר (המכללה למינהל), את השינויים
על רקע תהליכי גלובליזציה שעברו על ההשכלה הגבוהה וההישענות ההולכת וגוברת על מדדים כמותיים בינלאומיים, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה בישראל נוטים בעשורים האחרונים להתאפיין במבט החוצה – בעיקר לארצות הברית. נטייה זו מקבלת ביטוי בנושאי המחקר של הקהילה המחקרית המקומית, בשפות הכתיבה של החוקרים, במרכזי ההכשרה שלהם ובפעילותם הציבורית. אבל מה המשמעות של שינויים אלו? האם לסוציולוגיה
האם לאדם שהעיר סופר מפורסם כל בוקר והגיש לו קפה יש תפקיד בעיצוב עולם האומנות?
בחודש שעבר הלך לעולמו הווארד בקר, מחשובי החוקרים בתחום הסוציולוגיה של האמנות. אורי דורצין כתב לבחברת האדם על בקר ועל ההבדלים בינו לבין בורדייה, והציג את תשובתו לשאלה הזו, כמו גם לרבות אחרות.
מחפשים ספר או סרט טוב ליום כיפור? רוצים לדעת איזה קלאסיקות אנתרופולוגיות הן נגישות לקריאה או לצפיה? ריכזנו עבורכם 14 המלצות חובה לכל מי שמתעניין באנתרופולוגיה.
פורסם לראשונה ב-2.2.2018 ברכות חמות לדפנה הירש, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכיתה בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית לשנת 2018. זוהי הזדמנות נהדרת לשתף שוב את המאמר הזוכה מי גבר? תיאוריות של גבריות במבט ביקורתי, אשר פורסם ב-2017 בכתב העת תיאוריה וביקורת. הירש בוחנת במאמר את שתי התאוריות
בעקבות תבוסתו של ארדואן בבחירות המוניציפליות באיסטנבול, הנמרוד לוז על כיצד השפיעו הסלטאנים העות'מאנים, אתא תורכ, וארדואן על השתנות הטעם והאוכל באיסטנבול?