מי זו בכלל טיילור סוויפט , הא? עינב קוצר (סטודנטית לתואר שני באנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על חווית העליה לרגל להופעה של טיילור סוויפט.
טיילור הקדושה: שגעת הסוויפטיז ועליה לרגל להופעה
חודש: יולי 2024
על פרפורמנס ומחאה – דוגמת השוטרת אז-אולי
רוני אוהד כותבת לבחברת האדם על השוטרת אז-אולי, כדוגמא לשילוב בין אומנות, פרפורמנס ומחאה בירושלים. הניתוח מבוסס על עבודת הדוקטורט של אוהד, אותה היא כותבת במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ׳ לואיז בית-לחם וד״ר גילי המר: צילום תמונה ראשית: יאיר מיוחס. עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בניתוח אירועי אמנות תלויי מקום בעיר העתיקה בירושלים
המרה של מרחב קדוש: יצירתיות דתית בזירות גבול
בימים אלו יצא לאור בכתב העת Current Anthropology מאמר משותף של נורית שטדלר מהאוניברסיטה העברית, ואליסה פרינצ'י, מאוניברסיטת בולוניה באיטליה (תלמידת דוקטורט לשעבר של נורית). המאמר מבוסס על עבודת שדה של שתי החוקרות בשני צידי גדר הבטחון, במתחם המכונה קבר רחל. על מנת להבין את הקשר בין קדושה וגבול פיזי החוקרות העלו את השאלה: כיצד אזור
איך אפשר ללמוד ״קולנוע אתנוגרפי״?
לידיה גינזבורג כותבת לבחברת האדם על הקורס "קולנוע אתנוגרפי" במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, על השינויים שחלו בו כשהחלה להוביל אותו ועל הסרטונים שהופקו במסגרתו: תמונה ראשית מתוך הסרט הקצר "דרגנוע לגן עדן" של יעל ליפמנוביץ' ואוהד שובל. הקורס ״קולנוע אתנוגרפי״ נלמד באוניברסיטה העברית כבר מעל לעשרים שנה. הקורס ניתן על ידי פרופ׳ תמר אלאור
בין הקיים למדומיין, בין הגופני לווירטואלי – היבטים של גוף, חושים וזמן במערך היחסים בין יצירות אמנות אימרסיביות ומבקריהן
עדי שלמון כותבת על עבודת התזה שלה שנכתבה בהנחיית ד"ר גילי המר במסגרת התוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית. עבודת התזה עוסקת בחוויה החושית של המבקר במוזיאון ובמה ששלמון מכנה "האינטראקציה הדו-כיוונית בינו ובין יצירות האומנות".
מדוע העבר כל כך דומיננטי בהווה? טרייסי אדמס על השימושים בזיכרון קולקטיבי בישראל ובעולם
ברכות לסוציולוגית טרייסי אדמס על פרסום ספרה החדש, Collective Memory as Currency: The Dominance of the Past in the Present, אשר מראה את השימושים השונים של זכרון קולקטיבי בישראל ובעולם. אדמס, כיום חוקרת במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל ומנהלת תוכניות מחקר בARF, נעה בספר בין ניתוח נאומים של מנהיגים, בחינת השימוש בזכרון השואה בכלל ובמהלך
איך נרפאים מ"המחלות המודרניות"? על הילינג, קפיטליזם ומהגרי לייפסטייל
רותם קליגר (חברת צוות בחברת האדם!) כותבת על עבודת התזה של, בנושא מהגרי לייפסטייל, אנשים מארה"ב, אירופה וישראל שעשו רילוקיישן לכפר צונונה בגואטמלה ושם עוסקים בתהליכי הילינג שונים בהשראת מסורות מהדרום הגלובלי. העבודה נכתבה בהנחיית פרופ' קרול קדרון באוניברסיטת חיפה, ואושרה לאחרונה בהצטיינות יתרה! איך מתחילים לתאר פרויקט של כמעט שלוש שנים? אולי מהסוף? אז
אמהות מילטיריסטית- על שינויים בתפיסה המוסרית של אימהות בצל המלחמה
יעל עשור כותבת לבחברת האדם על החוויה שלה כאמא בצל המלחמה, על האופן בו החוויה הזו שינתה את התפיסות המוסריות שלה, על תפקיד האוטו-אתנוגרפיה בהבנה שלה את ההתרחשות הזו- ועל הפרויקט שנולד מתוך הכתיבה האוטו-ביוגרפית שלה. זהו עיבוד להרצאה שניתנה בכנס: "מעבר לחרבות: חשיבה מחודשת על תפיסת הביטחון בעקבות אירועי שבעה באוקטובר" בתאריך 19 ביוני,
לשבור את הקרח: עמדותיהן של מטופלות IVF ביחס לגורל העוברים המוקפאים העודפים שלהן
בישראל יש כחצי מיליון עוברים וביציות ששמורים בהקפאה בין 20 ל-30 שנה במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. אבל מה עושים עם אותם עוברים? אביעד רז, מאוניברסיטת בן גוריון כותב לבחברת האדם על הדילמות והקשיים איתם מתמודדים זוגות רבים שעוברים טיפולי הפרייה חוץ גופית וצריכים להחליט מה לעשות עם העוברים העודפים שלהם.
זה לא המאמן, זו התרבות- על כדורגל אנגלי ותרבות אנגלית
רגע לפני גמר אליפות אירופה בכדורגל (היורו), שיתקיים בראשון בערב, מנתחת האנתרופולוגית וחוקרת הספורט שלומית גיא, אשר חקרה את תרבות הכדורגל האנגלי ואת דרכי החינוך והחניכה שלו, את הדרך בה משחקת הנבחרת האנגלית ומראה כיצד הבנת התרבות האנגלית יכולה להסביר את הצלחת הנבחרת עד כה: בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת הכדורגל האנגלי היה בסכנת
סברס, כנימה פולשת וחיפושית מקסיקנית נכנסים לבר – התמודדות עם מינים פולשים כזירה למאבקים פוליטיים
מה הדרך הנכונה להתמודד עם מינים פולשים? מדוע מדענים חוששים מאוד מפני העתיד? כיצד הפכו הסברס, כנימה פולשת וחיפושית מקסיקנית לזירה של מאבקים פוליטיים? ואיך כל זה קשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולאנתרופוקן? מאמר של לירון שני שפורסם ב American Anthropologist, בוחן שאלות אלו ואחרות, דרך מקרה הבוחן של הניסיונות להצלת הסברס (הצבר), על כל משמעותיו הסמליות והממשיות,
"עיר בלי זכרון" – מבט אל יחסי שדרות ושער הנגב
ברכות למוטי גיגי על פרסום ספרו החדש "עיר בלי זכרון"! ספרו, אשר יצא בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, עוסק בדומיננטיות ובהגמוניה תרבותית ביחסי שדרות-שער הנגב. גיגי, יליד שדרות בעצמו, הולך במחקר בין האישי, החברתי והמחקרי, ומדגיש את עניינו במחקר היחסים בין קיבוצים לעיירות פיתוח כצומח מהביוגרפיה האישית שלו. בתיאור הספר לבחברת האדם, גיגי שוזר יחדיו את המחקר
"חרבו דרבו" והאמת שאנחנו מסרבים לראות
האם ניתן לראות בשיר "חרבו דרבו״ שיר ראפ ימני? האנתרופולוג וחוקר המוסיקה אורי דורצ'ין טוען שהוא דווקא שיר שמבטא סנטימנט לאומי רחב, ולא דווקא שיר סקטוריאלי ימני. בעזרת ניתוח של התפתחות הראפ בישראל והשוואה לשירי קרב מקום המדינה, מראה דורצ'ין כיצד השיר והמסר שלו נטועים בתרבות הישראלית ואת ההקשר שבו הוא מובן בעולם.
״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס״- הדוקטורט של אלירן ארזי
ברכות חמות לאלירן ארזי על קבלת תואר הדוקטור על מחקרו ״מהעיט הקניבלי לאנפה הסוחרת (ובחזרה): דינמיקות כוח בין יער ושוק באמזונס״. העבודה נכתבה במסגרת דוקטורט משותף בין האוניברסיטה העברית בירושלים ובית הספר ללימודים מתקדמים במדעי החברה בפריז, תחת הנחייתם של פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ פיליפ דסקולה. הדוקטורט שלי, (From the Cannibal Eagle to the Trading
הפרנסה היא האחריות של בעלי – תפישות של נשים קרייריסטיות מוסלמיות
כיצד נשים מוסלמיות קרייריסטיות מפרשות ופועלות אל מול הצפיות של עצמן, של בעליהן ושל סביבתן? עמליה סער כותבת על מאמר חדש שלה ושל ערין הווארי ונור פלאח, אשר פורסם בסוציולוגיה ישראלית, כסנונית ראשונה לגליון מיוחד על קריירה בקרב נשים דתיות. במאמר ״הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות״,
השקית כ'לא תיק'
ב-3/7 חל "יום ללא שקיות ניילון". לכבוד המאורע, משה בכר כתב לבחברת האדם על מקומן של השקיות בחייה של קבוצה אחת בחברה הישראלית- החרדים: קרדיט תמונה ראשית: משה בלוי. מראה נפוץ הוא לראות גברים חרדים מסתובבים ברחוב כשהם לבושים בלבושם המוקפד: חולצה מגוהצת ומכנסיים מחויטים, נעליים שחורות מצוחצחות, חליפה ומגבעת. את המראה המובחן המתכתב עם