"שירת האקדמיה" הפעם עם שיר על מאמרו של לירון שני, "היכן שיש זבובים יש אנשים: חרקים, אנשים ושאלת האתנוגרפיה הרב־מינית — המקרה של החקלאות בערבה", שפורסם בתיאוריה וביקורת. השיר מתחקה אחר הטענה מרכזית של המאמר על מנת להנגיש אותו לקוראים נוספים. השיר מציג את המאמר "היכן שיש זבובים יש אנשים: חרקים, אנשים ושאלת האתנוגרפיה הרב־מינית
אמיר פרייברג, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית (וגם חבר צוות בחברת האדם) כותב על המושגים התיאורטיים עבודת גבולות וגבולות סימבוליים. הפוסט מבקש להציע היכרות עם שני מושגים בסיסיים בסוציולוגיה, שבדומה למושגים תיאורטיים נוספים נוטה לשמש חלק משפה אקדמית מרוחקת ובלתי מובנת למי שלא נמצא ונמצאת באקדמיה. מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור:
נטע אלראי, סטודנטית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (וחברת צוות בחברת האדם), כותבת על הפוליטיקה בצורה קצת שונה, ועל הופעותיה ביומיום. בתוך עולם יצרניות התוכן של איפור ברשתות החברתיות, ישנו שיח על אקטיביזם ופוליטיקה לשינוי בתוך שוק האיפור, איפור שמיוצר מבלי לחשוב על מגוון גווני העור והא.נשים המבקשות להשתמש בו מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה
יעל השילוני-דולב, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת על ההקשר הישראלי של החלטת בית המשפט העליון בארה״ב לבטל את הפסיקה שקבעה כי לנשים המעוניינות לעבור הפלה יש הגנות פדרליות המעוגנות בחוקה. השילוני- דולב, אשר מחקריה עוסקים בממשקים בין סוציולוגיה, פריון, טכנולוגיה ואתיקה, שכתבה גם על סוגיות ההפלות, מצביעה על ההבדלים בין ישראל לארה״ב סביב
ריקי ענתבי בפינתה "שירת האקדמיה" בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. והפעם, השיר מבוסס על ספרה של הסוציולוגית אווה אילוז "סופה של האהבה" ספרה של אילוז, שיצאה בשנת 2020 בהוצאת כתר, בוחן את מגוון הדרכים שבהן מערכות יחסים רומנטיות
כיצד ראשי ממשלה בישראל משתמשים באירועי עבר לאומיים וזרים בנאומים פוליטיים שמופנים לציבור מקומי? טרייסי אדמס (פוסט דוקטורנטית במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל) ניתחה 185 נאומים פומביים של ראשי ממשלה ישראליים ובחנה כיצד מגוייסים אירועי העבר למאבקים פוליטיים עכשוויים. במאמר שפורסם בכתב העת Current Sociology אדמס מראה כיצד אירועי עבר מקומיים או גלובליים, משמשים לצורך
דם הוא סמל של בריאות ושל כוח, אבל גם של חולי ומוות. הוא מייצג תפיסות של טוהר אתני, של ייחוס משפחתי ומעמדי, של קדושה – ושל טומאה. הוא מהווה מוקד לטקַסים, תכתיבים ואיסורים, ומשמש מקור לאינספור מטאפורות ופנטזיות קולקטיביות. כך שלא מפתיע שהמשמעות התרבותית העמוקה של דם העסיקה אנתרופולוגים מאז שנותיה המוקדמות של הדיסציפלינה. אבל
מנדי יעקובוביץ, סטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, כותב על הסטודנטים החרדים באקדמיה הישראלית. מתחילת שנות ה-2000 צמחה נוכחותם של הסטודנטים החרדים במוסדות האקדמיים, נוכחות שהעלתה שאלות הן מבית ומחוץ. סקירה על מיקומם בספירה הציבורית מול מיקומם והתפיסה של הסטודנטים עצמם במרחב החרדי והאקדמי מאמר נוסף מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה וסוציולוגיה
ריקי ענתבי בפינה חדשה בה היא הופכת מאמרים אנתרופולוגיים וסוציולוגיים לשירה. כל שיר נכתב מתוך הטענה המרכזית של המאמר, על מנת להנגיש את המאמרים בצורה נוחה. השיר הראשון מבוסס על מאמרם של יעל ברדה ועמרי גרינברג "לינת חירום: הכלכלה הפוליטית של עבודה פלסטינית בזמן סגר הקורונה" פינה חדשה מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר
״חלק מתוך מהדברים שכתב יורם בילו בספר ״על מלאכים, שדים ובני אדם – ספר היובל לכבוד יורם בילו״, שערך אנדרה לוי ופורסם בהוצאת רסלינג. הספר מאגד מאמרים שנכתבו על ידי עמיתיו ותלמידיו של בילו ומציע קשת רב-גונית של מחקרים אשר במרכזם חקר התרבות במובָנָה הרחב ביותר; כל מאמר נכתב מפרספקטיבה אחרת, אבל איגודם יחד משקף נאמנה
ליאור בסרמן נבון, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה בעזרת דוגמאות מהמחקר שלה, המתמקד בהעדר ידע סביב תופעת השפיכה הנשית, כיצד דווקא התיחסות רפלקסיבית ישירה על סוגיות מביכות, ״הלכלוך״ והחלקים הלא נעימים במחקר, יכולים להוביל ליצרת ידע תיאורטי ואתנוגרפי חדש. המאמר
שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כותבת על מרגרט מיד והגותה בנושא משבר האקלים. אם להסתכל על המציאות כהתקדמות ליניארית, סביר להניח שנהפוך למדוכאים יותר. מיד התמקדה בעתיד, המדעי והאקלימי, ואיך ניתן לדמיין עתיד אלטרנטיבי, וכך לפי הגותה ניתן לחשוב מחדש על חרדת האקלים שתוקפת אותנו. מי שהצליח להדחיק את אימת שינוי האקלים בחודשי
אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את עבודת הדוקטורט שלה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת שיקגו, בהנחיית קאושיק סונדר-רג׳אן ושטפן פלמיה. עבודת הדוקטורט של מעוז היא אתנוגרפיה היסטורית התמקדות במשטרה בג׳מייקה – כמושג, כמוסד, וכרעיון וחוקרת דרכו את הסדר החברתי הגלובלי, המרובד והמתעתע. בעבודתה היא מציעה את המושג של ״כלכלת משטרה״ (police economy)
מה המשמעות של טקס חג השבועות בקיבוץ? וכיצד הוא שומר על משמעותו גם שהקיבוץ משתנה? קטע מספרה של האנתרופולוגית תמה חלפין ״בית מול הים״ אשר פורסם ב2019 בהוצאת למדא עיון של האוניברסיטה הפתוחה. בקטע זה מתארת חלפין את ההכנות לטקס השבועות בקיבוץ, את משמעות הסימלית של הטקס אבל בעיקר את המשמעות הקולקטיבית שלו לחברה הקיבוצית.
מדוע חלב משמש תפקיד כל כך מרכזי בתרבות האוכל של האדם בימינו? נמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) כותב לכבוד שבועות (וגם מתארח בפודקאסט שלושה שיודעים בכאן, מדקה 42) על המעבר מחלב מהחי לאלטרנטיבות לחלב תוך קריאה בתיאוריית המטריאליזם התרבותי של מרווין האריס. קריאת החברה בצורה כזו, של הקשר בין הכלכלה לתרבות, מסבירה את הסתמכות התרבות