ספר חדש לארי אנגלברג, רווקות מתמשכת בציונות הדתית: דתיות ואינדיבידואליזציה במודרנה המאוחרת, פורסם לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שכתב אנגלברג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בהנחיית הרווי גולדברג, והוא מתאר את המפגש בין הציונות הדתית לתופעה גלובלית זו כפי שהוא משתקף בנרטיבים של רווקים ורווקות דתיים (ראו גם את ראיון של אנגלברג
מאמר של חן ברם, מרצה בכיר לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית הדסה ובאוניברסיטה העברית, ושל שלמה פישר, עמית בכיר במכון ון ליר וממ, פורסם בגיליון החדש של מגמות המוקדש לשאלות של דת וכלכלה, דן בנגדים בצה"ל ובמיוחד בתהליכי התחזקות דתית ו"התחרדות" של נגדים המאמר, דת כמשאב להכרה ולחופש: עבודה, מעמד ודת בקרב נגדים בצה"ל, דן בנגדים בצה"ל
פוסט ראשון בבלוג החדש של הגר חג'ג' ברגר בו היא תכתוב על ׳מחשבות משוטטות על אתנוגרפיה, כתיבה ומשמעות׳ בבלוג זה אני מזמינה להרהר בחיבור שבין השדה האקדמי לשדה הסיפורי. להשתמש בכתיבה הסיפורית ככלי לבחינת החומרים שנאספים בקפדנות והערכה אין קץ בשדה תוך שימוש בהבנות שלנו על תפיסות, רגשות, אמונות של בני אדם הפועלים בתוך שדה
החיפוש האינסופי אחר המטבח הישראלי ומאפייניו מלמד על כמיהה גדולה ליצירת גבולות או רצון ליצירת מסגרת מאחדת לכולנו: כל השבטים והפלגים המכילים את הישראליאנה. אבל תהיינה תוצאות הדיון הזה (אם יסתיים אי פעם) אשר תהיינה, דומה שמקומו של האבטיח כסמלו המובהק של רפרטואר האוכל הישראלי הקייצי מובטח. מתוך פינתו של לוז בתוכנית ״שלושה שיודעים״ ב.
על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? ספר חדש לאנתרופולוגית אילת מעוז, כיום דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר חוק חי משתמש במשטרה כפריזמה היסטורית ותיאורטית
האקדמיה מתמודדת עם קשיים ואתגרים רבים עם התפתחות עידן המידע במאה ה-21. משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי הפנה זרקור לרבים מהקשיים האלה ואף העצים את חלקם, אך הוא גם מאפשר הזדמנות לבחון את המודל האקדמי מחדש ולהתאים אותו טוב יותר לצורכיהם ולחייהם של הבאים בשעריו בעידן הנוכחי. — אתגרים רבים עומדים בפני האקדמיה בימינו. המקדש העתיק
ספר חדש לאנתרופולוגית לאה דוד The Past Can't Heal Us, יצא בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג, ועוסק בסכנות הכרוכות בזיכרון בשם זכויות האדם. דוד, כיום חברת סגל ב University College Dublin , סוקרת בספרה את השאלה כיצד עליית משטר זכויות האדם השפיעה (וממשיכה להשפיע) על תהליכי הבניית הזיכרון לאחר הפרות מאסיביות של זכויות אדם? על פניו, אימוץ
מאמר של ד"ר אירה ליאן, ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, ופרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התפרסם בכתב עת Organization, אחת מכתבי העת critical management studies. במאמר, Industrial espionage revisited: Host country–foreign multinational corporation legal disputes and the postcolonial imagery, טוענות ליאן ופרנקל שלמרות השכיחות הגבוהה וההשפעה מרחיקת הלכת
״הדחף המניע שלי, כסוציולוגית, כאישה, כבן אדם, הוא להאיר ולהבין את חייהם של אנשים, תוך חשיפה של לפחות כמה מהגורמים המרכזיים הפועלים ומעצבים את החיים האלה, וזאת תוך חיבור לחוויה היום־יומית מתוך אמפתיה ומתוך כבוד״. ריאיון עם פרופ' דבורה (דבי) ברנשטיין, כלת פרס ישראל לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה לשנת תשע"ט. מראיינים: תמר הרמן ויובל יונאי. מתוך מגמות
רגע לפני הסגר, תמר אלאור יצאה למפגש מחודש ומעט מאולץ עם המרחב שלנו, עם האובססיה שלנו למקוואות מים, ועם המרחב הפולחני שמופקר על ידי חלק ניכר מן האזרחים. אלאור מהרהרת על האפשרות לייצר וריאציות חדשות לעליה לקברי קדושים בגליל, כולל צימר. לא מעמידים את החפצים על הרמפה למיון מי כן ומי לא, לא מתלבטים כמה כל דבר
נמרוד לוז על טחינה, להט"ביות, פמיניזם, כיבוש, דת ומזון בשנים האחרונות כחלק ממגמה עולמית של תשומת לב והקפדה יתרה על הערכים התזונתיים של המזון העולה על שולחננו התוודענו למונח ׳מזון על׳ (superfood). מדובר ללא ללא ספק באחד הגימיקים המוצלחים יותר של תעשיית המזון ובאיחוד האירופי אכן אסרו על שימוש במונח הזה בשל העדר כל ביסוס
עומר קינן מראיין את קרן דרור, המשלבת בין היותה חוקרת של מדיה דיגיטלית ולימודי מוגבלות לבין עבודתה כרכזת סנגור ואחראית תחום הסנגור העצמי באקים ישראל. קינן ודרור משוחחים על מחקרה של דרור על מקומן של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבניית יכולות של מאבק לשינוי חברתי בקרב מסנגרים עצמיים עם מוגבלות שכלית בישראל, על מקומה בשדה כחוקרת
בן בלק בוחן את המשמעות של "השמנת יתר חולנית״ (obesity) בראי הספרות האנתרופולוגית ומשרטט את הגבולות והחיבורים בין הביולוגיה לחברה: איך נוצרת הגדרה של מחלה, מה הבעיות החברתיות ופוליטיות של הגדרה כזו, מהם השיחים סביב קיצורי קיבה ולמה צריך להסתכל על הסוגיה הזו במבט מערכתי כולל. מהי בעצם "השמנת יתר חולנית", או obesity בלעז? האם
נמרוד לוז על חדווה וחרדת הבישול באש קרה – על רקבון והתססה כדרך לשמר תרבות ואוכל מתוך התוכנית שלושה שיודעים שעה ושלושים ותשע דקות (1:39) בחיבורו, 'על המוסר' הפילוסוף הרומי סנקה (מת 65 לסה"נ) כותב את הדברים הבאים: האם אתה לא חושב שהרוטב הזה המגיע מהפרובינציות, התמצית היקרה להחריד הזו של דג רעיל שורפת את
קרול קדרון מציגה במאמר חדש את כישלונם של ארגנים ללא מטרות רווח להטמיע ערכים ופרקטיקות מערביים של זיכרון קולקטיבי להנצחת רצח העם בקמבודיה, ואת השימושים הפרגמטיים והשונים של בני המקום בפרקטיקות ההנצחה הללו — מאמר חדש של ד"ר קרול קדרון מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה פורסם לאחרונה בכתב העת Current Anthropology. המאמר, The “Perfect Failure” of
ספרה החדש של נורית שטדלר Voices of the Ritual התפרסם החודש בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד (יולי 2020). הספר מסכם עבודת שדה של שטדלר (פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) שהחלה בשנת 2003 ובמרכזו השאלה הנצחית באנתרופולוגיה על מהותם, משמעותם וביטויים של טקסים במרחב האנושי -תרבותי. הספר מתמקד בטקסיות ופולחן במקומות הנבנים סביב דמותן של נשים קדושות במסורות היהודיות
יעלה להב רז, אנתרופולוגית החוקרת את פניה המגוונים של תעשיית המין, כותבת במיוחד לבחברת האדם על ההיסטוריה של חוק לאיסור צריכת זנות, על שינוי עמדתה כלפי החוק ועל למה לדעתה יש לדחות את יישומו. ממש בעוד מספר ימים, ב-10 ליולי, עתיד להיכנס לתוקפו חוק איסור צריכת זנות. זוהי נקודת ציון שמסיימת מאבק שראשיתו בתחילת שנות
נמרוד לוז על כיצד הפרשנויות התרבותיות כלפי האוכל משתנות – המאבק כנגד השכרות בארצות הברית והיחס המשתנה כלפי התפוח : ממיץ תפוחים לסיידר אלכוהולי וחזרה מזון, בוודאי מאז שהתחלנו לייצר אותו בעצמנו, אינו רק דרך לסיפוק אנרגיה לקיומו של הגוף והזנתו, אלא מעורב תמיד בתהליכים של הסמלה ופרשנות. הויכוחים האינסופיים על בריאותה של החמאה לעומת הבעייתיות
ברכות חמות לנגה בובר בן דוד על אישור עבודת הדוקטורט "בדרך אל האושר והעושר? עסקים חברתיים בפרדוקס שבין חברה וכלכלה", אשר נכתב בהנחייתם של פרופ' נורית שטדלר ופרופ' בני גדרון, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקרה של בובר בן דוד בחן את האופנים בהם מתמודדים ופועלים עסקים חברתיים ככלי לשינוי כלכלי-חברתי בישראל. שאלת המחקר שעמדה
נמרוד לוז מכניס את הטבע הביתה ובוחן את ׳הטרנד׳ של הנבטה ביתית, את ההיסטוריה העתיקה שלה וכיצד היא יכולה להשפיע על היחס שלנו אל האוכל והסביבה. שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים. צמחים יצרו במהלך אבולוציוני מרהיב סוגים רבים של יחידות רביה נודדות שמאפשרות להם לשרוד תקופות של תנאים אקלימיים קשים ולהגביר את יכולת שרידותם והפצתם
מאמר חדש לנורית בירד דוד, פרופ׳ אמריטה מאוניברסיטת חיפה ואחת האנתרופולוגיות הבולטות בעולם בחקר קבוצות ציידים לקטים. המאמר, Dis/Working with Diagrams: How Genealogies and Maps Obscure Nanoscale Worlds (a Hunter-Gatherer Case), התפרסם בסוף 2019 בכתב העת Social Analysis, ובו בוחנת בירד-דוד את האפקט של שילוב דיאגרמות ומפות בכתיבה האתנוגרפית, במיוחד בסוגה הקרויה אתנוגרפיה או מונוגרפיה (כרך
ברכות לטליה פריד על אישור עבודת הדוקטורט, שעסקה בהיסטוריה ובאנתרופולוגיה של הטיפול באשפה ביתית בארץ. עבודתה של פריד, "זה לא סתם זבל – אלא פסולת": היבטים חברתיים, היסטוריים ואפיסטמיים של הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל, נכתבה במסגרת התוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' רז חן-מוריס ובתמיכת מלגת הנשיא. עבודתה של פריד