"> אירה ליאן ומיכל פרנקל על ריגול תעשייתי ודמיון פוסט-קולוניאלי – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אירה ליאן ומיכל פרנקל על ריגול תעשייתי ודמיון פוסט-קולוניאלי

מאמר של ד"ר אירה ליאן, ראשת מדור קוריאה בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, ופרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התפרסם בכתב עת Organization, אחת מכתבי העת critical management studies.

במאמר, Industrial espionage revisited: Host country–foreign multinational corporation legal disputes and the postcolonial imagery, טוענות ליאן ופרנקל שלמרות השכיחות הגבוהה וההשפעה מרחיקת הלכת על השוק הגלובלי, הנושא של ריגול תעשייתי אינו זוכה לתשומת לב מספיקה בסוציולוגיה של הכלכלה הגלובלית.

בעזרת הגישה הפוסט-קולוניאלית בוחנות מחדש ליאן ופרנקל מחלוקת משפטית על ריגול תעשייתי בין מדינה מארחת ותאגיד רב-לאומי כביטוי למציאות גיאופוליטית משתנה, ולמאמציהן של מדינות למצב את עצמן מחדש בזירה הבינלאומית ולאתגר את החלוקה המסורתית ההיררכית בין מזרח למערב ובין צפון ודרום גלובליים.

לשם כך בוחנות ליאן ופרנקל את מקרה הבוחן של "קוריאה נגד אורבוטק" (2018-2012). בתיק זה, ממשלת קוריאה הדרומית האשימה תאגיד רב-לאומי ישראלי בריגול תעשייתי ובהדלפת טכנולוגיה מתקדמת המשתייכת ל"טכנולוגיות ליבה לאומיות" (national core technologies), שפיתחו החברות הקוריאניות סמסונג ו-LG, למתחרותיהן בסין וטאיוון.

ליאן ופרנקל מפתחות במאמר את המושג "דמיון פוסט-קולוניאלי" (postcolonial imagery), על מנת להבין טוב יותר את ההקשר שבאמצעותו מבינים השחקנים במערכה המשפטית ובשיח הציבורי שסביבה (בעיקר ממשלת קוריאה, חברת אורבוטק ויזמי הייטק בישראל) את הסביבה הגלובלית שבה הם פועלים ואת האינטרסים שהם מבקשים לקדם במסגרתה. המושג "דמיון פוסט-קולוניאלי" מתייחס למפת העולם הקוגניטיבית המנחה את תפיסת עולמם ודרכי פעולתם של שחקנים בזירה הבינלאומית. בהמשך להוגים פוסט-קולוניאלים שונים, מפה קוגניטיבית זו משקפת את הסדר הקולוניאלי ההיסטורי המקבל כמובן מאליו את האבחנה הבינארית וההיררכית בין מערב למזרח ובין צפון לדרום.

דמיון זה מגדיר עדיין את מבנה ההזדמנויות הנפתח בפני מדינות וחברות בניסיון לשפר את מיצובן הכלכלי, ועל כן מהווה זירת מאבקים. למרות הצלחתה הכלכלית המוכחת של קוריאה, שהפכה תוך עשורים ספורים מאחת המדינות העניות בעולם לכלכלה ה-12 בגודלה, היא סובלת עדיין מהסטיגמות המלוות את היחס הגלובלי למדינות הדרום/מזרח. במילים אחרות, למרות ההובלה הטכנולוגית והתעשייתית המאפיינת את הקונגלומרטים הקוריאנים, הפיתוח הכלכלי הקוריאני ממשיך להיתפס הן בספרות האקדמית והן בשיח הציבורי כ"עבודה בתהליך" או כתוצר של חיקוי, העתקה וגניבת סודות הטכנולוגיה המערבית. הנס הכלכלי של קוריאה, הידוע גם בשם "הנס על נהר חאן", בישר לכאורה על הגעתו של העידן החדש שבו מדינות שוליות מבחינה כלכלית יכולות לעבור למרכז הבמה. אך כפי שטוענות ליאן ופרנקל, המעבר עודנו חלקי ומלווה במכשולים שלא מאפשרים למדינות כמו קוריאה חברות מלאה במועדון האליטיסטי של מדינות מפותחות מבוססות-חדשנות.

דרך ניתוח השיח של התביעה הקוריאנית ותגובתה של אורבוטק, כפי שהן משתקפות בשישה דו"חות שנתיים, ומניתוח 66 כתבות עיתונות בעברית, קוריאנית ואנגלית, ליאן ופרנקל מראות כיצד זיהויה (association) של מדינה או חברה תעשייתית עם פרקטיקה של ריגול תעשייתי פועלת כשיח אסטרטגי של הבניית אחרות (othering) ויצירת מרחק (distancing). הגדרתה העצמית של קוריאה כקורבן לריגול תעשייתי, ושל סין וטיוואן כנהנות מפירות הריגול, מאפשרות לקוריאה למקם את עצמה בקבוצת המדינות המובילות והחדשניות מבחינה טכנולוגית, ולהרחיק עצמה ממדינות אחרות המואשמות לעיתים קרובות בחיקוי וחוסר הוגנות כאסטרטגיית פיתוח (dissociation).

בכך גם מבקשת קוריאה לאתגר את תפיסת ההומוגניות הפנימית של הדרום הגלובלי הצומח, שמדריכה עדיין את המפה הקוגניטיבית המאפיינת את שחקני השוק הגלובלי. הצד ישראלי, לעומת זאת, נשען על אותה מפה קוגניטיבית פוסט-קולוניאלית במאמץ לחזק את הזיקה שבין קוריאה עצמה לריגול תעשייתי וחקיינות טכנולוגית, תוך שהוא משמר ומשעתק את קווי התיחום שבין מזרח ומערב ובין צפון לדרום (re-association), ואת משמעותם המקובלת בקבלת החלטות בהקשר של שיתופי פעולה כלכליים בינלאומיים.

ניתוח השיח הציבורי על אודות המחלוקת המשפטית בין קוריאה לבין אורבוטק מאפשר לעמוד על חשיבותו המתמשכת של הדמיון הפוסט-קולוניאלי בהבניית היחסים הכלכליים בזירה הבינלאומית מחד גיסא, ואחר פעילותם של שחקנים אסטרטגיים המשמרים ומאתגרים דמיון זה כחלק ממאבקם לשימור הסדר הכלכלי הגלובלי או לשבירתו.

הצד הקוריאני במקרה של "קוריאה נגד אורבוטק" מנסה להציב את קוריאה במרכז הבמה במאבק על התואר הנחשק של מדינה מתקדמת בפסגת היררכיה הגלובלית. יחד עם זאת, בניסיון לשנות את המיקום שלה במפת החדשנות ולצמצם את הפער בין כלכלה חזקה לבין מוניטין נמוך, קוריאה מחקה למעשה את אותן אסטרטגיות דיסקורסיביות של מדינות מפותחות, ובכך משעתקת את הדמיון הפוסט-קולוניאלי עם שינוי קטן בקווי המתאר.

יתרה מכך, הסיפור הנגדי של הצד הישראלי מערער על המיקום החדשני ומחזיר את קוריאה למיקום של האחר השולי בין מדינות מזרח אסיה. מהלך זה חושף את תהליך המשא ומתן על מיקומה המעורער של קוריאה בעולם. במילים אחרות, למרות שחלוקות בינריות בין מזרח ומערב, צפון ודרום ובין מדינות מתפתחות ומפותחות הופכות לפחות מובהקות, נדחות ואף נמחקות, הדמיון הפוסט-קולוניאלי עדיין מעצב את הדרך שבה אנו מדמיינים מדינה או אזור על המפה הגיאו-פוליטית והגיאו-כלכלית. 

תמונה ראשית: מתוך הסרט - משימה בלתי אפשרית