"> ספר חדש לאילת מעוז – ׳חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש׳ – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

ספר חדש לאילת מעוז – ׳חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש׳

על מה מושתת סדר במצב פורע סדר? מה קורה כאשר השאיפה לכונן ריבונות מערערת על אחדותו של הריבון? מהו היחס בין הפרקטיקה הממשית לבין הפנטזיה בדבר סדר יציב, או בין חוק להיעדרו? ספר חדש לאנתרופולוגית אילת מעוז, כיום דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר

חוק חי משתמש במשטרה כפריזמה היסטורית ותיאורטית לבחינת היחסים המשתנים בין המדינה הקולוניאלית לבין אזרחיה ומראה כיצד שיתופי פעולה, כמו גם מאבקים ביניהם, משפיעים על צורות השליטה בעם הפלסטיני. הספר מציע, בניגוד לתפיסות הרואות סתירה בין ההתנחלות לבין מוסדות שלטון החוק, כי בספר הקולוניאלי ריבונות מכוננת באמצעות תנועה דינמית ומתמשכת בין חוק והעדרו.

משטרת ישראל נכנסה לגדה המערבית חודשים ספורים לאחר תום הקרבות ב-1967, אולם בעשורים הראשונים של הכיבוש עסקה המשטרה ״הכחולה״ בעיקר בעבירות פליליות ״רגילות״ בתוך החברה הפלסטינית. מרבית השוטרים ששירתו במשטרה, שהוכפפה לממשל הצבאי, היו פלסטינים תושבי הגדה המערבית ועזה, ששירתו קודם במשטרה הירדנית והמצרית. פעילות המשטרה באזור הוצדקה בשיח גזעני ומתרבת, לפיו ישראל מאצילה על הפלסטינים שלטון חוק נטול רבב. עניין שעמד בקנה אחד עם ההיגיון של הכיבוש בשנותיו הראשונות, שהתרכז בשליטה באמצעות תעסוקה וצמיחה, ובמובן זה (כפי שטען בהרחבה ניב גורדון) גילה עניין באוכלוסייה.

אילת מעוז

החל בסוף שנות השבעים, כתוצאה משינויים בצורת ההתנחלות ובאופייה, החלה בעיית אכיפת החוק על אזרחים ישראלים לעלות על סדר היום הציבורי בישראל באופן פחות או יותר קבוע. השיח העירני אודות מתנחלים אשר ״לוקחים את החוק לידיים״, הגיע לשיאו עם הטבח במערת המכפלה (1994) והקמת המחוז השישי של המשטרה, מחוז ש״י. הקמת מחוז ש״י הייתה אמורה, כך לפי מייסדיו, לשפר באופן ניכר את אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, אולם, כפי שמעלה מעקב ארוך שנים של ארגוני זכויות אדם, רוב מוחלט של העבירות שמבצעים מתנחלים כלפי פלסטינים מסתיימות בתיקים סגורים. גם ביקורות שערכו מוסדות רשמיים של המדינה מגלים פעם אחר פעם כי קיים ״כשל״ באכיפת החוק. כשל זה, מראים הפרקים השונים של הספר, הוא מנוע יעיל ביותר של סיפוח זוחל שאין לו סוף.

מעוז מציעה כי הספר הקולוניאלי צריך להיבחן כתופעה טמפורלית ולא רק מרחבית. כלומר, לא רק כאתר ״חוץ חוקי״, אלא כמצב ביניים שנפער בין רגע הכיבוש הצבאי לרגע מדומיין של סגירה והתגשמות ריבונית. בפער הזה מופיעות בערבוביה צורות שונות של אלימות: אלימות מייסדת חוק הנמסרת לריבונים בזעיר אנפין העוסקים במלאכת הנישול, אלימות שיטורית ״פרטית״ שמצטטת את הריבון בכל מופעיו הקטלניים, אלימות ביטחונית המבקשת לדחות את העתיד המאיים עד אינסוף, ואלימות שדורשת להתגשם כאן ועכשיו, באופן מוחלט ובלי מגבלות. מבין השורות, עולה תמונה של הדינמיקה האפקטיבית של הכיבוש, שהופכת את החוק לביטוי ישיר ומיידי של תשוקה ריבונית המוטמעת בגוף

השקת הספר חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש תתקיים ביום שלישי, ה27.7.20 ,בהשתתפות: אדריאנה קמפ, עאזר דקואר והלל כהן ואילת מעוז. מנחה: יהודה שנהב
לפרטים נוספים, ראו כאן