"> חן ברם ושלמה פישר על דת כמשאב להכרה ולחופש – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

חן ברם ושלמה פישר על דת כמשאב להכרה ולחופש

מאמר של חן ברם, מרצה בכיר לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית הדסה ובאוניברסיטה העברית, ושל שלמה פישר, עמית בכיר במכון ון ליר וממ, פורסם בגיליון החדש של מגמות המוקדש לשאלות של דת וכלכלה, דן בנגדים בצה"ל ובמיוחד בתהליכי התחזקות דתית ו"התחרדות" של נגדים 

המאמר, דת כמשאב להכרה ולחופש: עבודה, מעמד ודת בקרב נגדים בצה"ל, דן בנגדים בצה"ל ובמיוחד בתהליכי התחזקות דתית ו"התחרדות" של נגדים. ברם ופישר פותחים בציטוט מדברי הנגד בר-שא. כשנשאל בשיחה אם היו לו עימותים עם קצינים, אמר תחילה שברמה האישית לא היו עימותים כאלה - ובתוך כך הדגיש את כוחו כמפקד בסיס - אבל אחר כך הזכיר מקרה שבו כמעט העמידו אותו למשפט על רקע עימות הקשור לדת: טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במקביל להכנות לטקס הוא שלח את הפקידה לשכפל דפי מזמורים, כנראה תהילים, וחילק אותם לחיילים שעמדו במסדר לקראת הצפירה כדי שיקראו את אותם לזכר קורבנות השואה. הקצין נזף בו, ובר-שא ענה: "כאשר יש במשפחתך אבל, היית רוצה שיקראו מזמורים או שנביא איזה סירנה ואתה ובני המשפחה שלכם תעמדו דום?". 

הדיון בנגדים ובדת מאפשר לברם ופישר לבחון שאלות תאורטיות מרכזיות: משמעות השימוש בדת והאפשרויות שהיא מספקת עבור מעמד חברתי ומבנה חברתי, חשיבות הדת כמשתנה אנליטי עצמאי בניתוח חברתי, והשפעתה על עיצוב מערכות חברתיות חיצוניות לה - במקרה זה צבא בפרט והיררכיות חברתיות בכלל, וגם המגבלות של השפעה זו.  

בה בעת, ברם ופישר דנים בדמות מרכזית במערך הצבאי שמחקרים קודמים לא הקדישו לה תשומת לב רבה עד כה. לטענתם, נגדים הם דוגמה מובהקת המשלבת שאלות של מעמד, סטטוס ותפקיד או מקצוע ארגוני. אלו אנשי קבע שיש להם אחריות מקצועית, ולרוב גם פיקודית – ובמקביל הם גם דמות סמלית בהיררכיות חברתיות כלליות. ברם ופישר מראים כיצד קיימת מערכת שלמה של דימויים על אודות דמות הרס"ר, אך בניגוד למערכת דימויים זו קיימות שונות ומורכבות בכל הקשור לנגדים ולזהותם. לדימויים עצמם יש כוח רב מאוד המעצב את המציאות החברתית שהנגדים פועלים בה וגם את התפיסות לגביהם מצד החברה. הנגד הוא איש קבע, חייל מקצועי שאינו קצין, ובמקרים רבים הוא ממלא תפקידים חיוניים במערך הצבאי ובייחוד במערך הטכני. במקרים אחרים הוא ממלא תפקידי ארגון שונים, למשל במערכים של שלישות, תחזוקה ולוגיסטיקה. עם זאת, כדמות סמלית הוא מזוהה בראש ובראשונה עם רס"ר המשמעת.

לטענת ברם ופישר, התחזקות דתית אורתודוקסית, בייחוד בכיוון המזרחי-חרדי, מספקת היררכיית סטטוס חלופית שהנגדים יכולים להשיג בה הערכה עצמית, הכרה ושיפור בסטטוס החברתי. בבסיס תהליך זה מצויים, לפי ברם ופישר, המעמד והעוצמה שהדתיות המזרחית-חרדית השיגה במסגרות חשובות בחברה הישראלית. מעבר לכך, הדת מציעה לנגדים הזדמנות למימוש אנושי. במסגרות של לימוד תורה ושל דיון ושיח דתי, הנגדים מקבלים הזדמנות לעסוק בערכים ובמושגים מתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה של המוסר (בגרסתם הדתית), בשעה ששיח מן הסוג הזה מוגבל בצבא למעמד הקצינים.  

דרגה חדשה בצה"ל: רנ"ג - רב נגד מתקדם | מגפון ניוז Megafon News

ברם ופישר טוענים שאימוץ זהות דתית יותר מספק לנגדים משאב כפול: ראשית, הדת יכולה להיות משאב לחירות אישית. היא מציעה חזונות קוסמיים ותפיסות חברתיות אוטונומיות וחלופיות המספקים מרחב, שניתן לסגת בתוכו מן הסדר הקיים, מן המעגלים של ייצור וצריכה שהסדר הקפיטליסטי כופה, ואף למתוח עליהם ביקורת ולהתנגד להם, וכך היא מעניקה תחושות של חופש וסוכנות. 

שנית, התחזקות דתית מאפשרת לקרוא תיגר על המערכות המעמדיות הקיימות ולקבל הכרה בתוך הקהילה האישית של הנגד. ואולם, הפוטנציאל של הדת לספק סדר חברתי חלופי הוא מוגבל: המנגנונים שיכולים להעניק הכרה ותחושת חירות מתקיימים בעיקר בסביבה אתנית מוגדרת של קהילות מזרחיות שונות, והשפעתם מוגבלת אפוא לתחומה של סביבה זו.

ברם ופישר מציגים במאמר חומרים שאסף ברם בתקופה שבה עבד כפסיכולוג ארגוני בצבא, ובמיוחד בהתנסות אינטנסיבית בסדנאות ארוכות בנות שלושה ימים כל אחת עם נגדים. בה בעת הם גם אספו חומרים חדשים בעבודה אתנוגרפית בשני בתי כנסת. ולא פחות חשוב – הכתיבה המשותפת של ברם ופישר מאפשרת דיאלוג בין גישות תיאורטיות שונות לשאלות של זהות ומעמד הבאה לידי ביטוי במבנה המאמר. 

-------------