"יש אמרה שמיוחסת לגארי מייסון, כומר פרוטסטנטי שהיה מעורב בסכסוך בצפון אירלנד שאמר: כמו בנהיגה ברכב, אנחנו יכולים להסתכל לאחור לפעמים, אבל אם נסתכל אחורה יותר מדי מהזמן, נתרסק כי לא נראה לאן אנחנו נוסעים. צריך ורצוי ללמוד מההיסטוריה כדי לתקן אבל לא להיות עסוקים רק בהיסטוריה, יש שמשה רחבה שמאפשרת לנו לראות את הנסיעה
פני כחודש, ביום רביעי ה 8 במאי 2024, ציינה האקדמיה הישראלית למדעים מאה שנים להולדתו של גדול הסוציולוגים הישראלים – שמואל נח אייזנשטדט. פרופ' פנינה מוצפי-האלר, אשר הציגה בכנס, כותבת על מפגשיה עם האיש מאז היותה סטודנטית צעירה שהגיעה ללימודי סוציולוגיה עם שאלות בוערות של זהות, ומציעה לבדוק דרך מפגשים אלה את השפעתו הישירה והעקיפה של
בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות הייתה השתתפות שיא של נשים חרדיות כמועמדות ברשימות השונות. האם זה חלק משינוי פוליטי של נשים חרדיות? ואיך זה קשור למחאה נגד הרפורמה? במאמר שפורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות, מצביעות תהילה גאדו, שרי ורדי, יהודית מילצקי ומיכל פרנקל, על השפעת המחאה על אוריינות פוליטית של נשים חרדיות ובמידה פחותה, גם
ברכות חמות לפרופ' מיכל פרנקל (האוניברסיטה העברית) שקיבלה את קידומה האחרון והמכובד – פרופסורה מן המניין (Full Professor). לכבוד המאורע ולצד מאמריה החדשים שהתפרסמו לאחרונה, רותם קליגר חליוא ראיינה אותה על הגלגולים השונים בין תחומי המחקר המגוונים שלה וגם על הקפיטליזציה והפופוליזציה של האקדמיה בארץ ובעולם. פרנקל למדה לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב,
קרדיט לתמונה: Oren Rozen, CC BY-SA 4.0 https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0, via Wikimedia Commons הסוציולוגיה החוקרת את השנה האחרונה משקפת את החברה הישראלית – והייתה זו שנה רצופת משברים. בגליון האחרון שלו, עסק כתב העת סוציולוגיה ישראלית בהפיכה המשטרית ובשבר סביבו התפצל החברה הישראלית. לאחר צאת הגליון, התרחשו אירועי השבעה באוקטובר. עורכי כתב העת, ד״ר טליה שיף, ד״ר
האם לאדם שהעיר סופר מפורסם כל בוקר והגיש לו קפה יש תפקיד בעיצוב עולם האומנות?
בחודש שעבר הלך לעולמו הווארד בקר, מחשובי החוקרים בתחום הסוציולוגיה של האמנות. אורי דורצין כתב לבחברת האדם על בקר ועל ההבדלים בינו לבין בורדייה, והציג את תשובתו לשאלה הזו, כמו גם לרבות אחרות.
כיצד הפכה התוכנית מאסטר-שף ארה"ב לתחרות ספורט, ומה ניתן ללמוד מזה על מגדר, בישול ותרבות אמריקאית? במאמר שפורסם ב American Journal of Cultural Sociology מנתחים רפי גרוסגליק ולורה גרינדסטאפ את הגרסה האמריקאית של מאסטר-שף, ומראים כיצד היא מאורגנת סביב מערכת של מטאפורות וייצוגים של ספורט תחרותי. הכלאה זו, שבין "ספורט" ו"בישול", חושפת לפי גרוסגליק וגרינדסטאפ
גליון מיוחד של כתב העת סוציולוגיה ישראלית בעריכת פרופ׳ גילי דרורי ופרופ׳ עמליה אוליבר (שתיהן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) מוקדש לנושא החדשנות והיזמות בישראל. ישראל עומדת בראשם של רבים מהדירוגים העולמיים במדע ובטכנולוגיה ואף נהנית מהמוניטין של הספר הפופולרי מדינת הסטארט-אפ של סנור וסינגר, 2011. ישראל נקשרת גם לתהליכים כלל-עולמיים של חדשנות ויזמות ומקבלת
אנסטסיה גורודזייסקי ואינה לייקין במאמר הזוכה בפרס גוטמן של האגודה הסוציולוגית לשנת 2020, ועם דוגמא לניתוח סוציולוגי כמותני ואנתרופולוגי איכותני ברכות חמות ל אנסטסיה גורודזייסקי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ולאנתרופולוגית אינה לייקין מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, על זכייתן במקום הראשון בפרס המאמר המצטיין של האגודה הסוציולוגית הישראלית ע"ש אליהו לואי גוטמן.
תוכנית הכנס הסוציולוגי אשר יתקיים ב 25-26 בפברואר בבר אילן, בנושא "תרבות, כח, וכח התרבות'.
תמר אלאור ומוטי רגב על יצירת ה-"ישראליות" וניתוח תהלכים של מיקוח, קונפליקט, והשפעה ההדדית פורסם לראשונה ב-4.8.2017 מאמר של תמר אלאור, פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומוטי רגב, פרופ' לסוציולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, פורסם בגיליון מיוחד של כתב העת עיונים בתקומת ישראל בעריכת עופר שיף ואביבה חלמיש, על ישראל בין השנים 1977-1967. המאמר מציג שילוב כוחות מסקרן