ברכות חמות לפרופ׳ נמרוד לוז על פרסום ספרו החדש The Politics of Sacred Places: A View from Israel/Palestine, אשר פורסם בהוצאת Bloomsbury Academic. הספר, המבוסס על למעלה מ-20 שנות מחקר אתנוגרפי, מתמקד בהיבטים החברתיים-פוליטיים של אתרים קדושים בישראל-פלסטין, ועושה שימוש בתיאוריות גאוגרפיות-אנתרופולוגיות לדיון במקומות הקודמים במרחב. במיוחד לבחברת האדם כותב לוז (המכללה האקדמית כנרת) על הספר,
במסגרת אסופת המסות 'אש בשדה קוצים' שפורסמה בכתב העת תיאוריה וביקורת של מכון ון ליר, טוענים הילה צבן ונמרוד לוז (המכללה האקדמית כנרת) שכדי להבין את אירועי האלימות בעכו, שהייתה לכאורה ספונטנית, יש להבין את תהליכי נישול ודחיקה מתמשכים של אוכלוסיית המיעוט הפלסטיני, את המעמד כלכלי–חברתי של המשתתפים באירועים ולראות באלימות פעילות פוליטית. הפרויקט ״אש
נמרוד לוז על חדווה וחרדת הבישול באש קרה – על רקבון והתססה כדרך לשמר תרבות ואוכל מתוך התוכנית שלושה שיודעים שעה ושלושים ותשע דקות (1:39) בחיבורו, 'על המוסר' הפילוסוף הרומי סנקה (מת 65 לסה"נ) כותב את הדברים הבאים: האם אתה לא חושב שהרוטב הזה המגיע מהפרובינציות, התמצית היקרה להחריד הזו של דג רעיל שורפת את
נמרוד לוז על כיצד הפרשנויות התרבותיות כלפי האוכל משתנות – המאבק כנגד השכרות בארצות הברית והיחס המשתנה כלפי התפוח : ממיץ תפוחים לסיידר אלכוהולי וחזרה מזון, בוודאי מאז שהתחלנו לייצר אותו בעצמנו, אינו רק דרך לסיפוק אנרגיה לקיומו של הגוף והזנתו, אלא מעורב תמיד בתהליכים של הסמלה ופרשנות. הויכוחים האינסופיים על בריאותה של החמאה לעומת הבעייתיות
נמרוד לוז מכניס את הטבע הביתה ובוחן את ׳הטרנד׳ של הנבטה ביתית, את ההיסטוריה העתיקה שלה וכיצד היא יכולה להשפיע על היחס שלנו אל האוכל והסביבה. שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים. צמחים יצרו במהלך אבולוציוני מרהיב סוגים רבים של יחידות רביה נודדות שמאפשרות להם לשרוד תקופות של תנאים אקלימיים קשים ולהגביר את יכולת שרידותם והפצתם
נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קצרת מועד על פלאפל שי בטבריה ועל כיצד אוכל רחוב משטח את הבדלי תרבות וגבולות חברתיים. ביום שלישי, בשלהי סמסטר שניגף בפני הקורונה והעביר אותנו להוראה וירטואלית קיבלנו אישור במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת ליום הוראה פרונטלי. מה שהיה הנורמה ולעיתים רוטינית מעייפת ומייגעת ומושא לביקורת הפך באחת למשאת
נמרוד לוז חוגג את פינתו ה-50 ומנתח את יומני שדה של סטודנטים בפריפריה הישראלית על חוויות האוכל בזמן הסגר. מה אפשר ללמוד מכך על יחס לאוכל הישראלי בכלל והאם חלו שינויים בזמן הסגר? שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים החל שעה וארבעים ושלוש דקות (1:43) במהלך סמסטר אביב 2020, עוד לפני שעולמנו השתנה תכלית שינוי, העברתי
נמרוד לוז על דברים שיכולנו ללמוד במשבר הקורונה – הפעם על חשיבות הזמן באוכל ובבישול וכיצד הזמן המודרני האינטינסבי גורם לאוכל לאבד את התבלין הסודי שלו. שודר במסגרת התוכנית "שלושה שיודעים" ב20.5.20 (1:43) המטבח המודרני הוא ביטוי נאמן לגישה המודרנית שמחפשת יעילות, ניצול אפקטיבי של משאבים, לוגיקה, קיומם של קוים ישירים בין סיבה לתוצאה ורציונליזציה
. נמרוד לוז על ליל הסדר ובנסיון להבין את משמעות הטקס שבארוחה ואת מקורות ההשראה שלה. שודר במסגרת התוכנית שלושה שיודעים ב 17.4.2019 כיצד ניתן לנתח את ארוחת ליל הסדר, הטקס שמסמל יותר מכל את הפיכתם של היהודים מיחידים לעם? מרי דאגלס, אנתרופולוגית בריטית שעסקה רבות במחקריה בקשר שבין מזון לחברה, מציעה לנו להסתכל על
לציון יום המודעות למחלות נדירות (29.2), הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית שלושה שיודעים להפרעות אכילה נדירות והקשר בין אוכל לבעיות נפשיות לרובנו אוכל הוא לא רק מקור האנרגיה לחיים ומעל ומעבר להיותו מרכיב לסיפוק צרכים ביולוגיים הוא מרחב מענג. אוכל הוא מקור של הנאה משלל סיבות ובראש ובראשונה מבחינה נויורביולוגית אבולוציונית. מוחנו מכוון לחוות
פורסם בתוכנית שלושה שיודעים ב- 19.2.20 מי מאיתנו לא מכיר את הקשר שמתקיים בין הורים לצאצאיים שבא לידי ביטוי בשיתוף המזון וחלוקת המזון כחלק מהפגנת אהבה? אבל מה הפך את המזון לביטוי כה מובהק של אהבה ופעמים רבות לתחליף לה? נמרוד לוז מתאר את מערכות היחסים שנבנות סביב המזון בקרב קופי האדם, ומציע שיתכן ובעולם
לכבוד יום דרווין שצויין אתמול, 13.2, הקדיש נמרוד לוז את פינתו בתוכנית 'שלושה שיודעים', לאחד התהליכים האבולציונים המופלאים ומעורר השתאות לדעתו, יצירתו והתפתחותו של הלחם. כיצד מרכיבים שונים ובהם קמח, שמרים, מים, ידע, טכנולוגיה, יצירתיות וזמן, התלכדו ליצירת פריט המזון הנפוץ ביותר בתולדות האנושות. לתוכנית המלאה ספרו של צ'רלס דרוין, מוצא המינים, שפורסם ב-1859 שינה
נמרוד לוז עם אתנוגרפיה קולינרית של 'זמנים מודרניים', 86 שנה להקרנתו הראשונה. צ'פלין כנביא הסלוא פוד וביקורת מתוחכמת על האדם במלכודת המודרניות-קפיטליזם. שודר בתוכנית שלושה שיודעים ב 5.2.2020 סרטו של צ'רלי צ'פלין זמנים מודרניים הוא ביקורת שנונה ומתריסה על המצב המודרני. צ'פלין הוא מתבונן חד אבחנה וביקורתי מאוד ביחס להשלכות ההרסניות של תהליכי התיעוש והמיכון
בעקבות מותו בתאונה של הכדורסלן קובי בריאנט הוקדשה התכונית שלושה שיודעים ב-29.1.2020 לכדורסל ומדע. נמרוד לוז הקדיש את פינתו בתוכנית דווקא לקשר שבין שמו של קובי ומנת הסטייק היוקרתי היפני הקרוי קובה, ולצדדים האפלים של תעשיית הבקר היפני והקשר להדרה חברתית, אמונות דתיות והמנעות מאכילת בקר, אימפריאליזם וחדירת המעצמות: האבל וההלם הכללי על מותו של
מזון למוח יצירתי-או מה אוכלים גאונים? נמרוד לוז על האם יש קשר בין מזון ליצירתיות? שודר בתוכנית 'שלושה שיודעים', ב-22.1.20 שיטוט קצר במרשתת מעלה שפע של אתרים, מומחים ומומחיות, בעיקר מטעם עצמם, המציעים לנו משנה מסודרת על המאכלים שראוי שנאכל אותם כדי לחזק את היצירתיות. בין ההצעות שמצאתי היו אבוקדו, בננה, קנמון נחשב להיט, גרגרי
במהלך תוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן שעסקה ב'קהילה הדרוזית' (25.12.2019) הקדיש נמרוד לוז, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית כנרת, את פינתו השבועית לאוכל דרוזי, כוחה של התשוקה לאותנטיות ועל השפעות הגלובליזציה:"המטבח הדרוזי הוא ביטוי נוסף למסורת הקולינרית שהתפתחה במאות השנים האחרונות בכל האזור של האגן המזרחי של הים התיכון. הוא מתאפיין, כמו המטבחים הקרובים אליו בסביבה, בעונתיות,
בעקבות תבוסתו של ארדואן בבחירות המוניציפליות באיסטנבול, הנמרוד לוז על כיצד השפיעו הסלטאנים העות'מאנים, אתא תורכ, וארדואן על השתנות הטעם והאוכל באיסטנבול?
האנתרופולוג נמרוד לוז (פרופ' במכללה האקדמית כנרת) כותב (ומדבר) על תפקידו המרכזי של הליצן והטריקסטר בתרבויות השונות, אל מול השימוש בדמות הליצן בתעשיית המזון. בעזרת לוי שטראוס, מרי דגאלס ואחרים, מראה לוז כיצד שימשה דמות הליצן כדמות המקשרת בין עולמות החיים והמוות, הטבע והתרבות, וכמי שמפר את הסדר החברתי, וכיצד גם דמותו של רונלד מקדונלד