אדוארד ספיר נפטר בט"ו בשבט תרצ"ט (1939), ויום השנה לפטירתו הוא הזדמנות טובה לשוב ולבחון כמה מהרעיונות של אחד האבות המשפיעים ביותר של המחשבה האנתרופולוגית האמריקאית. נחמיה שטרן כותב לבחברת האדם על אדוארד ספיר והשכבות היהודיות החבויות של האנתרופולוגיה האמריקאית. בתמונה הראשית – אדוארד ספיר ספיר זכור כיום בעיקר כבלשן ואחד ממפתחי השערת ספיר-וורף הידועה.
כיצד מיעוט קטן ונכחד מצליח לשמור על מרחבים אקסקלוסיביים אל מול הרוב? כיצד פועל "כוחו של החלש"? ואיך יצא שכל מי ששומר כיום על המקומות היהודים במרוקו הם מוסלמים? מאמר של אנדרה לוי (בן גוריון) שפורסם בכתב העת Religions מתמודד עם השאלה כיצד קורה שמי שאחראי באופן ישיר על הדרתם של מוסלמים ממרחבים המוגדרים כיהודיים
פרשת העלמות וחשד לחטיפה של אנתרופולוגית שבעבודתה שימרה את זכרה של קהילה יהודית בסין הביאה את עובדת קיומה של קהילתה בקאיפנג לכותרות. ד"ר גדעון אלעזר (אריאל ובר אילן) כותב לבחברת האדם על המחקר שביצע במקום, שהחל לפי מספר שנים עם הגעתו לקהילת קאיפנג שבמוז הנאן שבמרכז סין, לרגל חגיגת חג הסוכות. בביקור ראשון זה הוא פגש
לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה רותם קליגר כותבת בפינת סמלי מפתח על המחקר החברתי של זיכרון ושל זיכרון השואה בפרט. היא נשנענת על הסוציולוג וריס הלבווקס שהגה את המושג "זיכרון קולקטיבי" וכן על עבודתה של האנתרופולוגית פרופ' קרול קדרון כדי להסביר כיצד זיכרון השואה לא נותר במוחותיהם של אנשים פרטיים. אלא, באמצעות סוכני זיכרון שונים,
למה יהודים-אמריקאים מרבים לתאר את עצמם כ"קהילה קטנה" ואיך הקוטן שלהם משמעותי לאופן שבו הם מבינים את עצמם ובונים את הסיפור הקהילתי שלהם? במאמר שפורסם בכתב העת Theory and Society מתארת מיכל קרבאל-טובי, פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, את העיסוק של יהודי ארה״ב בגודל – כלומר, קוטן – האוכלוסיה שלהם, ומנתחת איך הקוטן מוצג מדעית ופופולארית