אופיר שפר כותבת לבחברת האדם על מחקרה העוסק בחינוך בזמן המלחמה הנוכחית. בתחילת אוקטובר 2023 נעקרו מבתיהם אלפי ילדים ובני נוער מאזור עוטף עזה והנגב המערבי, והועברו לחיים ארעיים במרכזי פינוי ברחבי הארץ. מיד עם היוודע גודל האסון, הגיעו אל מרכזי הפינוי מתנדבים צעירים ועובדי חינוך בלתי פורמלי שבאו לסייע בכל הנדרש באותם הימים. השבועות
ברכות לאסתר הרצוג על צאת ספרה החדש, "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטים"! הרצוג כותבת לבחברת האדם על ספר זה, המקבץ מאמרים שלה שפורסמו במקומות שונים, ועוסק במגוון סוגיות מגדריות בישראל אותן חקרה – מהמרחב האקדמי, פוליטיקה פמיניסטית בישראל, היררכיות מגדריות, הקשר בין נשים, משפחה ומדינת הרווחה ועוד ועוד. הספר "נשים בישראל: סוגיות חברתיות ומאבקים
ד"ר אופיר שפר, פוסט דוקטורנטית במכון מופת וראשת החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת קיי, כותבת על הקושי לערוך מחקר חינוכי בעת מלחמה ועל המתח שבין חשיבות התיעוד לבין המצב הארעי וחסר הוודאות בו נמצאים המרואיינים. בפוסט מתארת ד"ר שפר את המאבק הפנימי בין הרצון להניע מחקר על חינוך בחירום לצד הספקות על אודות מקומם והתערבותם של אנשי מחקר באירועים טראומתיים. עם פרוץ המלחמה הקימה צוות חוקרות ופנתה לתנועה הקיבוצית ומועצת תנועות הנוער עם הצעה לשותפות. בימים אלו פועל הצוות לאיסוף ותיעוד חוויותיהם של מאה אנשי חינוך בלתי פורמלי במרכזי הפינוי בהם שוהים עקורים ומפונים מעוטף עזה והנגב המערבי.
בלוג חדש עלה לאתר ״שיעור חברה: מיומנה של קהילת האנתרופולוגיה של החינוך״. תחום האנתרופולוגיה של החינוך כולל טווח רחב של מחקרים המתמקדים בבחינת הקשרים בין תרבות וחברה, לבין חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, גידול ילדים והורות. כחלק מפעולות קהילת האנתרופולוגיה של החינוך באגודה האנתרופולוגית הישראלית, יעלו חברי הקהילה בבלוג זה מגוון מחקרים הנקשרים לתחום. בפוסט הנוכחי
כניסתן של טכנולוגיות בינה מלאכותית ואלגוריתמית מתוחכמות שיוצרות טקסטים מרהיבים (ולעיתים גם מוזרים ולא נכונים), מציפה באופן בולט את שאלת מקומו של 'המחבר' ביצירה האלגוריתמית. כיצד כניסת טכנולוגיות אלו תשפיעה על שדה החינוך? מהו מקומו של הסטודנט/חוקר כ'מחבר' כאשר הוא משתמש בטכנולוגיה כזו? ומה מקומה של הסובייקטיביות ביצירת ידע אקדמי? מריה גרצקי, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה
ברכות חמות לעמית רוטמן, על אישור עבודת הדוקטורט שלה ״בחירה בחינוך, לקיחת סיכונים ומעמד חברתי: מחקר אנתרופולוגי על פעולת הורים בתהליכי ההקמה של בתי ספר אלטרנטיביים בישראל״. העבודה נכתבה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בהנחייתה של ד"ר דבי גולדן לאנתרופולוגיה של החינוך יש תרומה מיוחדת גם למחקר החינוכי וגם לחקר תרבות. האופן בו אנשים מדברים על
כיצד עלינו להגיב כאשר תלמידים שלנו נתקלים בגזענות? דניאל דה שליט, סטודנט לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומחנך ומורה לאזרחות בתיכון הדו-לשוני בירושלים, משלב בין ניסיונו כמורה, תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות-חברתיות ומחקר שערך, על מנת להציע חמישה כלים פרקטיים להתמודדות של מורים, מרצים ומחנכים עם חוויות של גזענות בקרב התלמידים מאמר שלישי מתוך תוצרי הקורס
בתהליכי קבלת ההחלטות שמתקיימים בימים אלה לגבי החזרה לבית הספר בולטת בהיעדרה המומחיות הפדגוגית שראוי היה שתעמוד בבסיס הגדרת דרכי הפעולה המתאימות להפעלתה המחודשת של מערכת החינוך. הדס נצר דגן מציגה את הרלוונטיות של הפרספקטיבה האנתרופולוגית לבחינת המשמעויות הפדגוגיות הקשורות בדרכי הפעולה המשמשות לניהול היומיום של הילדים במציאות של שגרת הקורונה. בוויכוח שמתנהל בימים אלה
קטע מתוך ספרו של עידן ירון, מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין – מיומנו של אנתרופולוג, אשר פורסם לפני כשנה. בקטע זה מציג ירון את אחד המסעות – מסע של בית ספר של בני אליטות, אשר מנסה לפנות אל הלמידה ולא אל הרגש, אך נתקל בהתנגדות התלמידים. מה המקום של הרגש במסע של בני הנוער?