ברכות לפרופ׳ און ברק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, על ספרו החדש ״רישומי פחם״ שפורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר. הספר משרטט את ההיסטוריה של הגלובליזציה של כלכלת הפחמן. מתוך התחקות אחר הקשרים בין אנרגיה ובין אימפריה, קפיטליזם ומונותאיזם, ברק מתאר את מערך הכוחות שהניעו את התפוצה הגלובלית של הפחם
מה דעתכן לצאת עכשיו למסע של שנה מסביב לעולם עם המשפחה שלכן? האם אפשר לשרוד מסע אינטנסיבי כזה כמשפחה? האם אפשר בכלל לחזור לשגרה אחרי חוויה כזו? ואיזה תובנות סוציולוגיות אפשר ללמוד מסע כזה? הסוציולוגית ד"ר נטע ארנון-שושני חזרה ממסע של כמעט שנה וכותבת לבחברת האדם על ההחלטה לנסוע ולחזור, על החוויה כאקדמאית ועל התובנות
רפי גרוסגליק כותב על אולף האנרץ ועל הקשר שבין האנתרופולוג לבין התרבות בה הוא חי. פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם \נראה כי אין חולק על חשיבות הבנת הקשר שבין החוקר לבין מחקרו. היכרות עם המוטיבציה המחקרית של האנתרופולוג (כמו גם של הסוציולוג, ההיסטוריון או של כל חוקר חברתי אחר), עמדתו
פינה שבה אנתרופולוג/ית מציגים אנתרופולוג/ית בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם פורסם לראשונה ב-15.1.2014 מיכל אסא-ענבר על האנתרופולוג פורץ הדרך ארג'ון אפדוראי והדמיון האנתרופולוגי כולנו עסוקים יום-יום, באופן מתיש, שוחק, מפתיע ומרגש בניסיון להעביר מחשבות רב-ממדיות, מורכבות (אוי, איזו מילה באינפלציה), מרובות קשרים והקשרים, אל טקסט דו-ממדי. אל מילים שמחויבות למשפטים שמחויבים לתחביר שמחויב לקוהרנטיות שמחויב
במהלך תוכנית 'שלושה שיודעים' בכאן שעסקה ב'קהילה הדרוזית' (25.12.2019) הקדיש נמרוד לוז, פרופסור לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית כנרת, את פינתו השבועית לאוכל דרוזי, כוחה של התשוקה לאותנטיות ועל השפעות הגלובליזציה:"המטבח הדרוזי הוא ביטוי נוסף למסורת הקולינרית שהתפתחה במאות השנים האחרונות בכל האזור של האגן המזרחי של הים התיכון. הוא מתאפיין, כמו המטבחים הקרובים אליו בסביבה, בעונתיות,