הפרשות חלה, שמירת שבת וחזרה לטקסטים דתיים – מדוע הישראלים חוזרים אל הדת אחרי אירועי ה7 באוקטובר? רחל ורצברגר מהמרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים כותבת לבחברת האדם על התחייה הדתית שצברה תאוצה החל מ8 באוקטובר, לצד מבט כללי על דתיות ויהודיות עכשווית, יהדות שאינה היררכית ושוזרת בתוכה שמירת מצוות לצד ערכים כמו משפחתיות, לאומיות ולכידות
שלמה גוזמן כרמלי, חבר צוות בחברת האדם וסגל המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן כותב על מורו וחברו, שמעון קופר, מדור המייסדים של האנתרופולוגיה בישראל שהלך לעולמו ביום שבת (24/08/24). שמעון או סם כפי שקראו לו חלק מחבריו, או ד"ר קופר כפי שאני קראתי לו שנים רבות, הרגל שנגמלתי ממנו מבחינתי רק לפני רגע, היה אנתרופולוג
בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו. בפתח הספר שתי הקדמות כלליות –
הקלטת ההרצאה של אורית אבוהב שנערך במסגרת ״הסדרה ההיסטורית״ של רשת ׳מעברים׳ בהובלתו של דוד לוי פאור.אורית אבוהב סוקרת את התפתחות האנתרופולוגיה בישראל ומסמנת את מאפיינה, בעיקר סביב הרעיון של ״האנתרופולוגיה בבית״. אבוהב טוענת ש״האנתרופולוגיה בבית״ אינו רק מימד גאוגרפי, אלא יש לו מימדים של אתניות, לאומיות, מעמדי וכו׳. היא מציגה בקצרה את השינויים בנושאים
ספר חדש לתמה חלפין "בית מול הים: חיי יומיום בקיבוץ של ראשית שנות האלפיים" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הספר, שזכה גם בפרס גולדברג, הוא סיפורו של קיבוץ גחלת (שם בדוי) ומתאר בעזרת מחקר אנרופולוגי, את ניסיונותיהם של אנשי הקיבוץ לשמור על ייחודם האידיאולוגי והתרבותי ובו בזמן להתאים עצמם למאה ה-21, על רקע התפוגגותה של דרך החיים