אם גלשתם ברשתות החברתיות בתקופה האחרונה, כנראה נתקלתם בסערה סביב סרטון ברכת החג שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". עבור תומכיו של נתניהו, הסרטון ביטא את התחושה שהם זוכים ליחס מזלזל ומתנשא; עבור מבקריו, הוא נתפס כמהלך פוליטי מחושב. אבל מבחינת תמר פרידמן (אוניברסיטת בר אילן) וד"ר אסף סעדון
תמונה: History in HD בתוך Unsplash רבות עוד ידובר על הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות האחרונות לנשיאות ארצות הברית. אולם כדי להבין את התוצאות האלה לעומקן יש להבין ראשית כיצד תהליכי עומק בחברה האמריקאית הובילו, במשך כמה עשורים, למיון מחדש של הציבור האמריקאי על בסיס גיאוגרפי, תרבותי ופוליטי. עודד מרום מתחקה אחר שורשי הפיצול החברתי
משה שוקד, פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, כותב על שלמה דשן, שותפו למחקר וללימודים, אשר נפטר לאחרונה. הקטע הזה לא נכתב לאחר מותו של דשן, אלא לכבוד ספר לכבודו, אך אנו מודים לפרופ' שוקד על האפשרות לשתף את הטקסט. נפגשנו לראשונה בהפסקה בשיעור מבוא של שנה ראשונה ללימודי החוג לסוציולוגיה בבי"ס קפלן
סיגל עוזרי-רוייטברג, כתבה במיוחד לבחברת האדם לקראת סבב הבחירות השני, על עליתה, ירידה ושוב עליתה של הסוציאל דמוקרטיה במפלגת העבודה וגם על האנתרופולוגיה של המערכת המפלגתית והפוליטית בישראל. מחקרה של עוזרי-רוייטברג, כיום במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התמקד במפלגת העבודה בשנים 2006-2009, אך רלוונטי מאוד גם להבנת התהליכים של הבחירות הקרובות. חלק מהמחקר, יתפרסם בקרוב גם
פוסט ראשון בבלוג של עמליה סער "חופרת תרבות". סער, פרופ' לאנתרופולוגיה בחיפה, תכתוב על פוליטיקה, תרבות, ומה שביניהן בישראל, דיונים ציבוריים על נושאים שקשורים ליחסים אתניים, לאומיים או מעמדיים כרוכים כמעט באופן אוטומטי בוויכוח מִשנה בשאלה אם מדובר בנושא "פוליטי" או "חברתי". הסיווג של סוגיה כפוליטית נתפס כהבלטה של המרכיבים הקונפליקטואליים שלה, ולעתים קרובות הוא