מאיה לבקוביץ סגל, פרוייקטורית תיעוד והנצחה, המרכז למורשת מלחמת ששת הימים בגבעת התחמושת, כותבת לבחברת האדם על הקשרים בין זיכרון היסטורי לשכול עכשווי, דרך פרויקט תיעודי רחב היקף העוסק במשפחות חללי מלחמת ששת הימים. בטקסט היא מתבוננת במתח שבין נרטיב הניצחון של 1967 לבין מציאות השכול המתמשכת בישראל, ובוחנת כיצד עדויות אישיות, תיעוד משפחתי ואתרי
מה המשמעות של תפילת "כל נדרי", שלאורך ההיסטוריה היהודית רבנים ראו בה בעיה הלכתית? כיצד היא הפכה לרגע משמעותי כל כך שמסמל את יום הכיפורים? שלמה גוזמן כרמלי חוזר לתפילת כל נדרי שפותחת את יום הכיפורים, ולאנתרופולוגיה של שלמה דשן שכתב על התפילה בסוף שנות השבעים. ממבט עכשווי, כותב גוזמן כרמלי גם על אנתרופולוגיה חומרית
איך נראה שוק ארבעת המינים מנקודת מבט אנתרופולוגית? מה הופך את האתרוג מפרי הדר פשוט לסמל חברתי, תיאולוגי וכלכלי? וכיצד נפגשים בשוק זה קפיטליזם, הון תיאולוגי ועקרון ההכבדה? תהילה גאדו ושמואל בן שלום כותבים לבחברת האדם על שוק ארבעת המינים החרדי כזירה תרבותית-דתית, שבה המפגש בין מצווה, סטטוס חברתי וכללי השוק יוצר מערכת מורכבת של
היום לפני שנתיים החיים של כולנו השתנו. הבוקר של אותה שבת נחרט לנו ישירות על הנפש ופצעיו ממשיכים להעמיק ככל שהמלחמה ממשיכה. חשבנו בצוות בחברת האדם כיצד לציין את התאריך, הרי הדעות והצרכים בתוך ומחוץ לקהילה האנתרופולוגית כל כך מגוונים ומה כבר אפשר להגיד ביום הכואב הזה? ובכל זאת, אנחנו מאמינים שמילים יכולות לרכך ולעזור.
סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב ד"ר עידן ירון, סוציולוג ואנתרופולוג המתמחה בימין קיצוני בישראל, כותב לבחברת האדם כחלק ממדור "צו השעה" על הדרכים שבהן סמלים פאליים, דימויי גבריות ועמדות פוליטיות-דתיות נשזרים בשיח הציבורי בישראל. במאמרו, "המלחמה בעזה – מדד 'מצב הפאלוס הלאומי': סוכת דוד הנופלת וזקיפות הלולב", הוא נשען על יותר מעשור של מחקר שדה
עבודת הדוקטורט ״להפוך לבהאיים באירלנד: משא ומתן על זהויות דתיות, לאומיות ואתניות״, נכתבה במסגרת המחלקה לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה בבן גוריון, ובהנחיית פרופ׳ גקי פלדמן. מהכני-בלקין עוסקת בעבודת הדוקטורט שלה בתהליך המרת דת לבהאית, או ב"בהאים דור ראשון" כפי שנחקריה מכנים עצמם, וקיימה את עבודת השדה שלה בקרב הקהילה הבהאית באירלנד. היא כותבת לבחברת האדם על עבודתה:
תושבי שדרות פונו מבתיהם אחרי ה7 באוקטובר. בפסח 2024, רבים מהם טרם שבו הביתה. הם ציינו את המימונה במלונות המפונים, עקורים מבתיהם ומקהילותיהם. מוטי גיגי, יליד שדרות בעצמו, כותב על חגיגות המימונה בקרב המפונים משדרות, כמרחב לימינלי של התמודדות עם המשבר הגדול שפקד את התושבים. גיגי מתייחס לאופן בו המימונה של הפליטים הפכה למעין מעבדה
איך החברה היהודית בישראל מציינת את סוף השבוע? מה משמעויות זמן השבת בתרבות היהודית-ישראלית? מה משותף בסופי השבוע של יהודים שאורח חייהם ואמונותיהם שונות? סתיו שופן-ביטון כותבת לבחברת האדם על הדוקטורט שלה שעוסק בחווית סוף השבוע בחברה היהודית בישראל. עבודת הדוקטורט נכתבה בהנחיית פרופ' נסים ליאון ופרופ' חזקי שוהם במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
רעיה שירה כהן, דוקטורנטית בתוכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית, כותבת לבחברת האדם על תובנות ראשוניות מעבודת שדה בסליחות במירון. דרך התבוננות במרחבי תפילה, מחיצות מאולתרות ושילוב בלתי צפוי בין פיוטים מסורתיים לשיר הילדים ברבאבא, היא בוחנת כיצד פרקטיקות נאו־חסידיות מעצבות מחדש את טקסי הסליחות, ומציעה קריאה מחודשת גם לתפיסות נשיות במרחב המקודש: בתמונה הראשית: עזרת
דגנית הרטמן, בעלת תואר שני באנתרפולוגיה עם התמחות בתרבות דיגיטלית, כותבת לבחברת האדם על תמונות משפחתיות (בעיקר דיגיטליות) כמרחב זיכרון רגשי וגופני, המדגים כיצד דימויים מצולמים אינם רק תיעוד של עבר אלא גם כלי לעיבוד חוויות, לעיצוב זהות משפחתית ולריפוי אישי מול טראומות וזיכרונות: פתח דבר: "אני רואה, משמע אני קיימת": תמונות משפחתיות כזיכרון רגשי
ברחוב הראשי בבני ברק חנויות אופנה עם שמות אירופאים: אלגנט פאריז, אופנת מילאנו. הבגדים שנמכרים שם הגיעו ברובם מסין, ונמכרים לנשים פשניסטיות דתיות – יהודיות ומוסלמיות כאחד. זירת האופנה השמרנית מהווה מרחב של חציית גבולות, כשפשניסטה מוסלמית מזמינה "בגד ים חרדי", ופשניסטה יהודייה מתרגמת את אתר האופנה שלה לשפה הערבית. עמליה סער ודלית שמחאי כותבת לבחברת
מאז ה־7 באוקטובר 2023, החברה בישראל והאזור כולו מצויים ברגע היסטורי טעון, סוער ומטלטל. המלחמה בעזה, ההרס האנושי והחומרי, האובדן, השסעים הפוליטיים, החרמות האקדמיים, שאלות של אתיקה, מוסר, זהות, גבול, קול ושתיקה — כל אלה מעלים שאלות עמוקות ומהדהדות שאנתרופולוגיה לא יכולה ואסור לה להחמיץ. הזמנו את קהילת האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות בישראל, להציע טקסטים קצרים שמביאים
קוטליאר, מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, עוסק במחקר ביקורתי של אלגוריתמים הבוחן כיצד אלגוריתמים (ו"בינה מלאכותית") משנים את המציאות החברתית, וכיצד ערכים חברתיים מוצאים את דרכם לתוך מערכות אלגוריתמיות. למשל, מחקריו של קוטליאר חשפו את האופן בו אלגוריתמים מבנים זהות, דוחפים אנשים לבחירה, או מבינים את ה"אחר"; את האופן בו אתיקה אלגוריתמית מובנת ומפורשת על-ידי מפתחים,
אם הוזמנתם לחתונה חברתית, אל תביאו צ'קים. דנה קפלן כותבת לבחברת האדם על חתונות כאלו, שמתרחשות לרוב בחיק הטבע ולא באולם, ובהן האורחים מתבקשים להימנע מצ'קים ומתנות, ולהביא במקומם תבשילים ביתיים. במחקרה, שואלת קפלן מה ייחודי בחתונות חברתיות? מה מסמלות חתונות אלו, המאפיינות את מעמד הביניים? כיצד חתונות 'חברתיות', שבמרכזן עומדת תפיסה מוצהרת של הפחתת
מאז ה־7 באוקטובר 2023, החברה בישראל והאזור כולו מצויים ברגע היסטורי טעון, סוער ומטלטל. המלחמה בעזה, ההרס האנושי והחומרי, האובדן, השסעים הפוליטיים, החרמות האקדמיים, שאלות של אתיקה, מוסר, זהות, גבול, קול ושתיקה — כל אלה מעלים שאלות עמוקות ומהדהדות שאנתרופולוגיה לא יכולה ואסור לה להחמיץ. הזמנו את קהילת האנתרופולוגים והאנתרופולוגיות בישראל, להציע טקסטים קצרים שמביאים
רותם קליגר חליוא (מצוות בחברת האדם) כותבת על טרנד "הדמות הראשית" ברשתות החברתיות. באמצעות מושגי האינדיבידואליזציה והבדידות במודרניות המאוחרת היא בוחנת כיצד רעיון שנראה במבט ראשון מעצים ומלא השראה- לחיות את חיינו כאילו אנחנו הכוכבים הראשיים- עשוי להוביל גם להשלכות מורכבות יותר: חיפוש קצר בטיקטוק של ההאשטאג main character (הדמות הראשית) יעלה כמעט מליון סרטונים