אורנה ששון-לוי (אוניברסיטת בר אילן) כותבת על ספרם החדש של אורי כהן וניסים ליאון "מעמד הביניים המזרחי בישראל: ממאבק לניעות לניעות במאבק". בנוסף לביקורת על הספר מציעה ששון-לוי נקודת מבט חדשה על ההקבלות בין יחסי אשכנזים מזרחים לאי שוויון בין נשים לגברים. . בשנת 2008 הטילו אורי כהן וניסים ליאון פצצה לחדר הקטן של סוציולוגים
לרגל צאת ספרה החדש של פרופסור מירב אהרון גוטמן "עומדים בפני עצמם – על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל" ומתוך עניין רב בעבודתה המחקרית, ערכה עימה רותם קליגר חליוא ראיון מעמיק על חייה ומחקריה. לאורך הראיון, משוחחות אהרון גוטמן וקליגר חליוא על עירוניות, מזרחיות, אקטיביזם אקדמי וסוציולוגיה ביקורתית. יבנה, שנות ה80 המאוחרות. פרופ' מירב אהרון גוטמן,
מדע המיקרוביום האנושי (Human Microbiome) הוא תחום מסעיר דמיון, שכן הוא פורע הנחות לגבי האינטראקציה של האנושי עם רכיבים חיים ודוממים, ואף מעלה שאלות לגבי ׳העצמי׳ שלנו והייחודיות שלו, שכן מרבית התאים בגופנו הם למעשה תאים של מיקרובים, ושגופנו כולל מיליארדי יצורים חד-תאיים, ויותר מ-1,000 מינים שלהם. רפי גרוסגליק (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
ברכות לשי בן עמי על ספרו החדש- "גן החיות הציוני: ההיסטוריה של גני החיות בישראל" (הוצאת רסלינג 2024)! הספר מתחקה אחר ההתפתחות ההיסטורית של גני החיות בישראל ומבקש להציע מבט הוליסטי ואינטרדיספלינרי על מוסד גן החיות ו"עלייתו" לפלשתינה המנדטורית. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט של בן עמי במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומציג ומנגיש שלל
גילי המר (האוניברסיטה העברית) כותבת על מאמרה "Navigating Frictions: Crip Utopian Performatives in Integrated Dance" שפורסם בכתב העת האנתרופולוגי Etnofoor . המאמר מתעסק באוטופיה במחול-נכות דרך המושג Crip utopian performatives בהשראת לימודי מוגבלות ובלימודי פרפורמנס. בנוסף כותבת המר על הדרך שבה אוטופיה מתחברת לימים מורכבים אלו. תמונה ראשית: חי כהן, עמותת מחול-נכות C5. צילום: אפרת
ברכות למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה על השקת הפודקסט החדש: "בחברה טובה"! הסדרה הראשונה בפודקסט נקראת "איך סכסוכים נגמרים" ובמסגרתה מארחת פרופ' יפעת גוטמן חמישה חוקרים וחוקרות שעוסקים בסכסוכים ברחבי העולם. מה ניתן ללמוד מהאופן בו הסתיימו סכסוכי עבר כגון האפרטהייד בדרא״פ, מלחמות הבלקן, רצח העם ברואנדה ויחסי ישראל-גרמניה אחרי השואה, על הסכסוך הישראלי-פלסטיני? פרופ' גוטמן כתבה
בן בורנשטיין, פוסט דוקטורנט במרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית, והמנהל האקדמי של תמת אתגר החיים המשותפים במכון ון ליר, כותב לבחברת האדם על עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' ניסים מזרחי ופרופ' הדס מנדל, בה הוא שאל "איך ניתן להבין את ההשלכות של האלימות הפוליטית
מיכל קרבאל-טובי מאוניברסיטת תל אביב, כותבת על מאמרה שהתפרסם בכתב העת "Current Anthropology" ומתעסק בדרך שבה פעילים ופעילות למען המאבק בפגיעות מיניות במגזר החרדי מחפשים ומוצאים מילים לדבר את המאבק בחברה בה יש לשמור על "שיח נקי": "לשבור שתיקה" הוא נוסחה רטורית ידועה – מטבע לשון אפקטיבי וקליט אשר סביבו מתכנסים פעילים ופעילות במגוון של
חגי איתן כותב ל"בחברת האדם" על ספרו החדש (הוצאת רסלינג) המהווה גלגול מעודכן של עבודת הדוקטורט שכתב במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, בהנחייתה של פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי, שהתבססה בעיקר על מחקר שדה אוטו-אתנוגרפי, שערך במונית אחת בתל אביב, מתוך עמדת הנהג: ספרך יצא לאור! אתה מתבקש לתארו בכמה משפטים, להציג את הרך הנולד קבל עם
צילום תמונה ראשית: יוסי זמיר. מתוך אתר שתיל סטוק. אריאל הנדל ומורי רם כותבים לבחברת האדם על מאמרם (שהתפרסם בזמן הזה ובPolitical Geography). רם והנדל עוסקים במשמעותו הסמבולית והפיזית של בית, ומתוך כך מתמקדים בהרס הבתים הנרחב ברצועת עזה במהלך המלחמה כחלק ממנגון השליטה הישראלית, ובהרס הבתים גם לאחר ה7 באוקטובר – ושואפים להתחקות אחר
משפט שקראה מעיין כהן בתחילת לימודי אנתרופולוגיה על כך שאמנים מזהים ראשונים את הזרמים התת קרקעיים של התרבות שלהם, שלח אותה לערוך מחקר על אנשי ונשות קולנוע צעירים בישראל של טרום ה-7 באוקטובר. לאחרונה התפרסם מאמר המבוסס על מחקר זה בכתב העת Social Anthropology, בו מראה כהן (כיום פוסט-דוקטורנטית בתל אביב) את האמביוולנטיות של היוצרים