תמונה: Pixabay, Iffany. מאמר חדש של ד"ר עמיר סגל ופרופ' איתי גרינשפן מהאוניברסיטה העברית מראה כיצד בתהליך של שנים נעשה ניסיון להקמת תנועה שמרנית ישראלית בסגנון אמריקאי. מאמרם THE AMERICANIZATION OF ISRAELI CONSERVATIVE CIVIL SOCIETY: A CRITICAL COMMUNITY AND TRANSNATIONAL TRANSFERENCE PERSPECTIVE פורסם בכתב העת: Israeli Studies Review. המאמר סוקר כיצד תהליך הקמת התנועה השמרנית
בימים אלה של אי וודאות, בהם מרגישים לא פעם שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו, טוב שישנם דברים שיכולים להחזיר אותנו לעצמינו ולהציע פרספקטיבה רעננה ומבט חדש על האירועים המתחוללים סביבנו. פסטיבל הקולנוע האנתרופולוגי, המתקיים השנה בפעם ה-13 מבקש לעשות בדיוק את זה, לפתוח צוהר לעולם ולחוויה האנושית על גווניה והקשריה השונים. כמו בכל שנה, גם הפעם
אילו תהליכים תרבותיים וחברתיים הובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי"? מה היו האתגרים שעמדו בדרכם? וכיצד תוכנית טלוויזיה משנות ה-80 וה-90 עוזרת ללמוד על החברה? רותם לשם כותב על ספרו החדש "כיצד האשכנזים הפכו לישראלים?" שיצא בהוצאת למדע עיון/מכון בן גוריון: הספר מבוסס על למעלה מ-50 ראיונות שערכתי עם בנות ובני שלושה דורות
צלם תמונה ראשית: Fabian Irsara, מתוך האתר Unsplash. המשפט "שתהיה עדות לחיי לרשותי" לקוח מטקסט שכתבה "זונה 1 פדוטן" בבלוג בפורטל הבלוגים "תפוז" ז"ל. המשפט הזה היווה את נקודת הפתיחה של הפרק שכתבו יעלה להב רז ואיילת בן נר (ארגון ארגמן), והתפרסם בספר שיצא לאחרונה “Sex work today: erotic labour in the twenty first century”,
רותם קליגר חליוא מראיינת את יורם בילו- על דרכו המקצועית מהפסיכולוגיה לאנתרופולוגיה, על מחקריו ועל מחשבותיו על האנתרופולוגיה כיום ועל המצב במדינה ובאקדמיה: את רוב הראיונות שאני עורכת עם אנתרופולוגים, אני פותחת בשאלה – "איך הגעת לעולם האנתרופולוגיה?" אבל דווקא את סיפור המעבר של פרופ' יורם בילו ממקצוע הפסיכולוגיה אל המחקר האנתרופולוגי רבים מאיתנו שמעו
במאמר שכותרתו "גופים פרדוקסליים: משא ומתן על תיקון ביו רפואי, אחריות, וטיפול במרפאה לניתוחי קיצור קיבה" שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BioSocieties, הילה נחושתן ויהודה גודמן מציגים אתנוגרפיה שמנתחת את הסתירות הפנימיות, המתחים והפרדוקסים שמלווים ניתוחים בריאטריים בישראל, ובמקומות אחרים (המאמר בגישה חופשית). . כתב העת BioSocieties עוסק בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של הגוף ובדגש על רפואה. המאמרים
על רקע האכזבה והחשש מתמונת העולם הכוזבת שמציגות הפרדיגמות הקיימות, מיכל פרנקל, פרופ׳ לסוציולוגיה באוניבירסיטה העברית, מציעה כינון של פרדיגמה חדשה לחקר ישראל-פלסטין: "פרדיגמה היא מסגרת חשיבה, ואוסף של הנחות יסוד דרכן אנחנו חושבים על המציאות ומנסים לפענח אותה. הפרדיגמה לא מתמקדת רק בתשובות, אלא מגדירה את השאלות שאנחנו שואלים. אני עדיין לא יודעת איך