אחרי שנה של עריכות, חיפוש תמונות חינמיות אינטנסיבי ורדיפה אחר האנתרופולוגיות והאנתרופולוגים בארץ – הגיע זמנם של צוות בחברת האדם לבחור את הכתבות ששווה לחזור אליהן עם סיכום שנת 2022. אל מול משטרי השתקה וסביבה רעילה באקדמיה – ריבי גיליס ד״ר ריבי גיליס, פעילה פמיניסטית במאבק נגד הטרדות מיניות באקדמיה, כותבת על הסערות והעדויות על
מה קורה כאשר אנתרופולוגית מבינה שהיא פוחדת במהלך עבודת השדה שלה? מה פחד יכול ללמד אותנו על פעילות פוליטית ועל יחסי כוח? במאמר בכתב העת Israel Studies כותבת לבנת קונופני-דקלב על איך תחושת פחד שחוותה במהלך עבודת השדה עם ישראלים שפועלים בישובים פלסטינים בגדה, הובילה אותה להבין מחדש את המחקר. קונופני-דקלב מצביעה על כך שפחד
החיים לא נמצאים רק בפייסבוק, לכן בסיכום זה נביא את עשרת הכתבות והבלוגים הנצפים ביותר בשנה האחרונה באתר בחברת האדם. אז תגידי, אבל באמת, למה בחרת לחקור דווקא שפיכה נשית? ליאור בסרמן נבון ליאור בסרמן נבון, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, כותבת על טשטוש הגבולות בין הסתרה לחשיפה במחקר העוסק במיניות דרך הגוף. בסרמן-נבון מראה
דף הפייסבוק של בחברת האדם פועל כבר למעלה משמונה שנים וצבר מעל ל-9600 עוקבות ועוקבים. כמסורת שנתית, לפניכם.ן סיכום שנתי של עשרת הפוסטים המובילים בדף הפייסבוק של "בחברת האדם". כלכלת המשטרה של ג׳מייקה – ברכות לאילת מעוז על קבלת פרס הצטינות על עבודת הדוקטורט! אילת מעוז, כיום פוסט-דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כתבה את
בחודש דצמבר 2022 נערכה נערכה בספריית הר הצופים השקת שני ספרים הקשורים ישירות לאנתרופולוג וזוכה פרס ישראל יורם בילו. האחד "על מלאכים, שדים ובני אדם" בהוצאת רסלינג, שנערך על ידי פרופ' אנדרה לוי וחוגג את תרומתו הענפה של בילו למחקר. והשני "בעקבות אלחנן" בהוצאת כרמל, ספר פרוזה לא אקדמי במהותו, שנכתב על ידי בילו עצמו
למה יהודים-אמריקאים מרבים לתאר את עצמם כ"קהילה קטנה" ואיך הקוטן שלהם משמעותי לאופן שבו הם מבינים את עצמם ובונים את הסיפור הקהילתי שלהם? במאמר שפורסם בכתב העת Theory and Society מתארת מיכל קרבאל-טובי, פרופ׳ לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, את העיסוק של יהודי ארה״ב בגודל – כלומר, קוטן – האוכלוסיה שלהם, ומנתחת איך הקוטן מוצג מדעית ופופולארית
כיצד המושג אוריינטליזם השפיע על האנתרופולוגיה ועל שורשיה הקולוניאליסטיים? כל אנתרופולוגית בתחילת דרכה מכירה את התמונה המפורסמת של מלינובסקי מעבודת השדה באיי טרובריינד, יושב בבגדיו הלבנים ומשני צדיו תושבי האי, שחורים ועירומים כמעט לגמרי. הדבר הראשון שעולה מהתמונה (שכנראה הייתה מבויימת) הוא הניגוד הבולט שבינו לבינם. הוא – החוקר החשוב מהמערב. הם – "האחרים", הלא
מהבערת מדורות והקרבת קורבנות במדורה להדלקת נרות בכנסייה ובחנוכיה, אש היא נוכחת קבועה בטקסים ופולחנים רבים. משה בלידשטיין מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה כותב לבחברת האדם על המעבר מטקסי בערה שכללו הקרבת קורבנות ושריפת מזון בדתות העתיקות לשימוש עדין יותר בנרות כפרקטיקה רוחנית בתפילה הנוצרית וגם ביהדות. הבערת אש הייתה במוקד של פולחנים עתיקים רבים. הבעירה
כיצד אנחנו בוחרים איפה אנחנו רוצים לגור? מה משפיע על הבחירה הזו? ומה הקשר בין זהות, מעמד חברתי ועיצוב המרחב? ואיך ׳תחושת המקום׳ רלוונטית לכך? גיא שני (המסלול האקדמי המכללה למינהל) מציע תיאור והמשגה סוציולוגים של הדרך בה רוכשי דירה בני מעמד בינוני בוחרים איפה לגור, ומסיים ברפלקסיה וטיפים לכתיבה נגד הזרם Shani, G. (2022).
על תקווה של פנתר אדום אל מול פוליטיקאים ותאגידים, על החיבור בין התיאוריה לעכשיו ועל מה זה אומר להיות אינטלקטואל אורגני ב-7.12.2022 התקיים בבן גוריון יום עיון מיוחד לרגל פרישתו לגמלאות של לב גרינברג פרופ' לסוציולוגיה מבן גוריון ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. במושב בכנס תחת הכותרת הוראת הסוציולוגיה ומעורבות חברתית נשאו דברים גם סיגל רון
מה זה בכלל כלכלה פוליטית? איך היא קשורה לסוציולוגיה ולמה היא חשובה על מנת להבין את המציאות בישראל העכשווית? במסגרת יום העיון שנערך לרגל יציאתו לגמלאות של הסוציולוג ונשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית פרופ' לב גרינברג מאוניברסיטת בן גוריון, נשא דברים הכלכלן הפוליטי פרופ' אריה קרמפף מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. בנאומו תהה קרמפף לגבי עתיד הכלכלה
לרגל יציאת ספרה של ד"ר עמלי שחף (מכון סאלד) המבוסס על עבודת הדוקטורט, אנחנו את פתח הדבר שכתבה. הספר פורסם במסגרת סדרת הישראלים של הוצאת למדא-האוניברסיטה הפתוחה ועוסק בילדים הראשונים של המתנחלים ביישוב היהודי בחברון, שהגיעו לעיר לאחר מלחמת ששת הימים. ערב ליל הסדר תשכ"ח, 1968. פזורת ילדים כמעט אקראית מיישובים שונים ברחבי הארץ מגיעה עם
כיצד האנתרופולוגיה מתייחסת ונותנת חשיבות לפרטים הקטנים? זה מתחיל כך: שני נערים מזיזים במהירות את עפעף עינם הימנית. אצל הראשון, מדובר בתנועה לא רצונית, אם תרצו – מצמוץ. אצל השני לעומת זאת, מדובר בסימול בעל משמעות שמכוון אל חברו. אם תרצו – קריצה. שתי תנועות העפעפיים זהות למדי לעדשת מצלמה, אולם אנחנו כבני אדם יכולים
האם ניתן להבין מקומות קדושים בלי להתייחס למקומות עצמם כחלק מהפולחן? האם ניתן להבין עליות לרגל בלי להתייחס לצמחים ובעלי החיים שמשמשים בפולחן? כיצד ניתן להבין דתות בכלל בלי להתייחס לישות שהן לא אנושיות כגון מים, רוחות וחפצים שונים? האנתרופולוגים פרופ' ג'ון איד ופרופ' נורית שטדלר ערכו קובץ חדש העוסק בצליינות וקדושה מנקודת המבט של התיאוריה
מה משותף לציפורני הידיים, שיער הראש והריסים שלנו? את כולם נוכל לתאר כמסודרים ויפים כאשר הם צמודים לגופנו, במקומם הטבעי, אך אם נראה אותם בכל מקום אחר (על הרצפה במקלחת, על השולחן בסלון או רחמנא ליצלן בתוך הסלט) מיד נגיב בגועל. מדוע זה כך? מה נחשב בעינינו לטמא ומה לנקי או טהור? אחת מאמהות הגישה
כיצד מבנים וסימטריה באים לידי ביטוי בטקסים ובמנהגים יהודים? מדוע בניסיון התרבותי להתרחק מן הטבע, אנחנו דווקא מחקים אותו? במאמר שפורסם ב Journal of Modern Jewish Studies בוחנים שלמה גוזמן-כרמלי ושמעון (סם) קופר את הנטייה לסימטריה הקיימת בהלכה ובמנהג היהודי. גוזמן-כרמלי וקופר (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבר אילן) מתארים כיצד פועל הדקדוק התרבותי היהודי ומראים כיצד
רותם קליגר, חברת צוות בחברת האדם שכותבת את התזה שלה על המפגש הבינתרבותי של מהגרים מערביים לאנשי המאיה בכפר צונונה בגואטמלה, מנתחת את הייצוג של ציוויליזציית המאיה בסרט הפנתר השחור שיצא לאחרונה דרך דמותו של נאמור. על אף הניסיון של מארוול לייצג את ציוויליזציית המאיה בצורה מהימנה, העובדה שליהקו לתפקידו של נאמור את השחקן המקסיקני