האנתרופולוגית טל ניצן כותבת על היוזמה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בגבעת רם על שמה של המתמטקאית פורצת הדרך אמי נתר ומתארת את חשיבות היוזמה, אשר התחילה מקורס על פריווילגיה והפכה למאבק על הנצחת נשים ואחרים במרחב הציבורי. "הסיפור על האיש הירוק" שכתב יהונתן גפן ב1978 מתאר את "תפאורת" חייו הירוקה של איש ירוק ומסתיים במפגש
תמר אלאור על ״אנתרופולוגיה״, בערך מתוך הלכסיקון הסוציולוגי לעת קורונה, בו היא כותבת על הלא-אנושי שנכנס לאנתרופולוגיה, על מושג האנתרופקן ואיך כל זה קשור לקורונה. הדברים שלהלן, פותחים פרק בקובץ בהכנה, שנכתב לפני הקורונה. הם מובאים כאן כדי לטעון שהאנתרופולוגיה, התכוננה היטב לימים המעורפלים הממסכים עתה תובנותינו.——מתי שהוא, לקראת תום העשור הראשון של האלף השלישי,
מאמר חדש של בת שבע הס, המהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלה העוסקת בזהות ושייכות בקרב נשים מוסלמיות בהולנד, שהוגשה בחודש מרץ 2021 (ברכות!). המאמר התפרסם בכתב העת Religions בחודש יולי האחרון, והוא המאמר הרביעי שנכתב והתרסם במסגרת עבודת הדוקטורט של בת שבע שנערך בהנחיית פרופ׳ נורית שטדלר ופרופ׳ תמר אלאור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית. במסגרת
יום המים הבינלאומי (22.3), שהוכרז על ידי האו"ם בשנת 1993, הוא הזדמנות לדבר על המחקר האנתרופולוגי על המים. נטע אלראי ב׳טיפה׳ קטנה מ׳ים׳ המחקרים האנתרופולוגים על המים, ואיך כך זה קשור למקס הלוחם בדרכים? מטרתו של יום המים הבינאלומי להביא למודעות את החשיבות של מים זורמים וראויים לשתייה. מים הם אחד ממשאבי הטבע הבסיסיים ביותר
מאמר חדש של עמוס נוי, משורר וחוקר פולקלור ותרבות, בו הוא חוזר לסיפור שסיפר לו אביו, דב נוי, מחלוצי חוקרי הפולקלור בארץ ודרכו הוא הוא משרטט את הפולקלור של הפולקלור ומספר גם על אביו, במלאת מאה שנה להולדתו פרופ׳ דב נוי, שנולד ב-1920 (נפטר ב2013), היה מבכירי החוקרים של הספרות העממית בעולם וחלוץ בחקר הספרות
ברכות חמות לד"ר ליאה טרגין-זלר על הצטרפותה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית, במינוי משותף של בית הספר למדיניות ציבורית והתוכנית ללימודי תרבות. טרגין-זלר, כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת קיימברידג' ובטכניון, למדה את שלושת תאריה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומגיעה מתחומי סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ומדיניות ציבורית. היא חוקרת את הצומת של מדיניות, דת, מגדר ורפואה בקרב קבוצת מיעוט
ספר חדש לאנתרופולוגית סיגל עוזרי רוייטברג אשר עוקב אחרי עלייתו של דור פוליטי חדש במפלגת העבודה הישראלית (2006-2009), המאפשר הצצה נדירה לאופן שבו שינויים מפלגתיים ברמת "הפוליטיקה הגדולה" קורמים עור וגידים ומתהווים באינטראקציות הבין-אישיות שברמת המיקרו מפלגת העבודה מתה ב-2000, אבל רק אתמול הובאה לקבר ישראל. בת 75 הייתה בקבורתה. איש לא חגר שק. איש
האנתרופולוג אורי דורצ'ין, המלמד כיום באוניברסיטת קולורדו בולדר, כותב על ההבדל בחוויה שלו בללמד סטודנטים ישראלים ואמריקאים, ועל הגעגוגעים שלו לסטודנטים הישראלים, שלמרות שהם לא ממש קוראים את החומרים, הם לפחות לא אדישים את העשור האחרון חילקתי באופן שווה בין הוראה בישראל ובאמריקה ומטבע הדברים אינני יכול שלא להשוות את חווית ההוראה שם לזו שאני מכיר
ברכות ליוספה טביב-כליף (דוד ילין והאוניברסיטה העברית) על ספרה החדש אתניות בתנועה: עבודת זהות ומסלולי חיים של צעירים, אשר פורסם בהוצאת רסלינג הספר ׳אתניות בתנועה׳ בוחן את הדינמיקה של הזהות האתנית בקרב צעירים לאורך מהלך הכניסה לבגרות, ומערער על מושג האתניות כזהות קבועה ונתונה. תוך כדי כך שהיא מתעמקת בחיי היומיום של צעירים ממוצא מזרחי
במאמר אשר פורסם בכתב העת American Anthropologist כותבת גילי המר (האוניברסיטה העברית) כיצד רקדנים עם וללא מוגבלויות במחול משולב, מעבירים ומתאימים תנועה מגוף אחד לשני ומתרגמים אותה לצורות ביטוי שונות תנועה הכוללת. בהתבסס על עבודת שדה עם פרויקטים של מחול משולב בישראל ובארה”ב, בוחנת המר את אמצעי התרגום הלשוניים, הגופניים, הקינסטטיים והחומריים בהם נעשה שימוש
לפני כשנתיים וחצי סערו הרוחות בציבור עקב עלייתה לכותרות של ההטיה "ראשת העיר", התקנית מאז 2012, לאחר היבחרן של כמה ראשות ערים חדשות בבחירות לרשויות המקומיות. בחודש וחצי האחרונים סוערות הרוחות שוב בעקבות העלייה לכותרות של מאמצי מירב מיכאלי, ראשת מפלגת העבודה הנבחרת, ליישם בדבריה שפה שוויונית שמנכיחה את צורת הנקבה גם במשפט הסתמי, ולפנות
מירב אהרון גוטמן, אנתרופולוגית וסוציולוגית אורבנית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, כותבת על מאמרה החדש Border disorder – העוסק בעבודות גבול עירוניות ופשע בעיר המחולקת – וגם על התהליך המחקר והפרסום הארוך שליווה את המאמר. אני אוהבת לחשוב על מחקר כעל מסע. ולספר על מאמר שפורסם זה סיפור על מסע כפול: המסע המחקרי, והמסע בדרך
ההרצאות מתוך ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ – מיני מליאה של קהילת סביבה וחברה באגודה הסוציולוגית הישראלית, בכנס האגודה הסוציולוגית הישראלית של 2021. בהשתתפות של טלי כץ-גרו (אוניברסיטת חיפה), דני רבינוביץ׳ (אוניברסיטת תל אביב), תמר אלאור (האוניברסיטה העברית), רמי קפלן (אוניברסיטת תל אביב). יו״ר לירון שני (האוניברסיטה העברית) בעידן זה של משברים סביבתיים שמקורם בהשפעת האדם
תקציר מורחב של הרצאתה של פרופ׳ אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ״דרושה קוסמולוגיה אחרת: האם יש לנו את הכלים והשפה לדבר את העתיד המידי״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021. לכל תקצירי הרצאת המיני מליאה כאשר שלה הארכיאולוג ד"ר אסף נתיב, את הדבר הזה (ראו תמונה)
תקציר מורחב של הרצאתו של ד״ר רמי קפלן מאוניברסיטת תל אביב, ״הגלובליציה ומשבר האקלים״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021. לכל תקצירי הרצאת המיני מליאה את השאלה מה גרם למשבר האקלים אפשר לשאול בצורה אחרת: מה מנע את פתרון המשבר? באמצע שנות ה-80 כבר היה ברור
תקציר מורחב של הרצאתה של פרופ׳ טלי כץ גרו מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ״משברים מצטלבים: הקשר בין התמודדות עם גלי הגירה ובין השאיפה לקדם קיימות סביבתית ומה אפשר ללמוד מזה על הקשר בין תרבות וקיימות״ אשר ניתנה במסגרת המיני מליאה ״משברי הסביבה והסוציולוגיה הישראלית״ בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית ב2021. לכל תקצירי הרצאת המיני
שי דרומי, סציולוג תרבותי מאוניברסיטת הרווארד, כותב על הויכוח בין הסוציולוג ג׳פרי אלכסנדר לבין הפילוסוף צ׳רלס טיילור סביב שאלת הדת והחילון בעידן הנוכחי – ועל כיצד הדת נתפסת בעיני האנתרופולוגים והסוציולוגים ב-2017 ערכה האגודה למדעי החברה והיסטוריה (SSHA) מושב מיוחד לרגל עשור לפרסומו של אחד מספרי הפילוסופיה החשובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות — ״עידן חילוני״