"> בדרך לתחנת אמי נתר – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

בדרך לתחנת אמי נתר

האנתרופולוגית טל ניצן כותבת על היוזמה לקרוא לתחנת הרכבת הקלה בגבעת רם על שמה של המתמטקאית פורצת הדרך אמי נתר ומתארת את חשיבות היוזמה, אשר התחילה מקורס על פריווילגיה והפכה למאבק על הנצחת נשים ואחרים במרחב הציבורי.

"הסיפור על האיש הירוק" שכתב יהונתן גפן ב1978 מתאר את "תפאורת" חייו הירוקה של איש ירוק ומסתיים במפגש עם איש כחול שמסביר: "אני? אני מסיפור אחר." בין מגוון התובנות שניתן לגזור מהרגע הזה, מהדהדת משמעותה של "התפאורה" בעיצוב אי/שייכות לקהילה ולקולקטיב.

בדרך לתחנת אמי נתר, היוזמה לקריאת תחנת רכבת קלה בירושלים ע"ש המתמטיקאית היהודיה שהניחה את המסד למתמטיקה המודרנית ולפיזיקה התיאורטית, סובבת סביב שאלות של אחרות, שייכות ועיצוב קהילה. היוזמה נולדה בקורס פריווילגיה וזכויות יתר בישראל, קורס ייחודי לאשכול קורסים של פרוייקט "תקווה ישראלית" שלימדתי (בזום) בסמסטר א' בקמפוסי גבעת רם ועין כרם.

ללמד מושג מורכב כמו פריווילגיה למי שאינןם אמונות ואמונים על תיאוריה חברתית וקריאה אקדמית זו הרפתקאה. למזלי היו לי שותפות ושותפים שבאמת רצו ללמוד ועזרו לי לאורך הסמסטר להבין איך ללמד אותןם טוב יותר. הקורס נשען על הגדרה תיאורטית שביססתי על עבודתה החלוצית של פגי מקינטוש, "פריווילגיה לבנה ופריווילגיה גברית" (1989), ספרו של אלן ג'ונסון "פריווילגיה, עֹצמה, שוני ואנחנו" (2001), ופרק הפתיחה של מייקל קימל למקראה "פריווילגיה" (2003). את ההגדרה הזו למדנו ואז בחנו בעזרתה ויישמנו אותה בזירות שונות של החברה הישראלית.

אחד השיעורים הראשונים הוקדש לשתי זכויות יתר בהן דנה מקינטוש: "להרגיש בבית" ו"להרגיש אמיתי.ת" שמאפשרות לנו, לטענתה, תחושת ביטחון ואת היכולת לזהות את עצמנו בסביבתינו, מהן נשאבים אישור ותיקוף לפעולתינו בעולם. שתי הזכויות, היא מסבירה, קשורות לדרכים בהן מתעצב הסיפור אותו אנחנו מספרות ומספרים לעצמנו על עצמנו (בהשאלה: כיצד רחובות, שירים ושלטים ירוקים מעצבים עולם ירוק). כהכנה לשיעור כל סטודנטי.ת הכינ.ה רשימת שמות רחובות המרכיבים מסלול יומיומי בו היא או הוא צועד.ת. הדיון שניהלנו עסק בחוויה של "לצעוד בתוך הסיפור של עצמנו" ובשאלות מי נפקד.ת מהסיפור הזה. במקביל דיברנו גם על עבודתה של שרון גבע (2013) הבוחנת למי יש ערך - חברתי ואינציקלופדי (ויקיפדיה), ודנו בכתבות וקטעי וידיאו שהציגו מגוון דעות בנושא שינוי שטרות הכסף בישראל ושינוי שמות רחובות בבית שמש.  

בשיעור שלאחר מכן, אביתר כהן, מתמטיקאי בהתהוות, החזיר אותנו לדיון על נדירות הנצחת נשים ברחובות בישראל וטען שחשוב לקרא רחוב ע"ש אמי נתר. קבוצת סטודנטיות הציעה שהוא יקבל 100 בקורס אם יצליח "להכניס" רחוב אמי נתר למרשם הרחובות בירושלים ואני הצעתי שלנתר הגדולה רחוב לא מספיק, אלא יש לקרא על שמה את תחנת הרכבת הקלה העתידית בכניסה לגבעת רם. כשאביתר סיים להתאושש מהעובדה שאני יודעת מי זו (תודות לפודקאסט אמי נתר מחשבת את מרקם היקום של פרוייקט אגדות אמיתיות) התחלנו לחשוב כיצד לקדם את הרעיון. 

בשבועות הראשונים אביתר ניסה לקדם שוב ושוב את הנושא דרך מספר נשות ואנשי קשר שהצעתי ולא קיבל מענה ו"התנחם" בכתיבת עבודה בנושא נדירות הנצחת נשים בשמות רחובות בישראל. כמה שבועות לאחר שהסתיים הסמסטר, לפני שנוותר, ביקשתי עזרה מהקהילה שלי. כבר באותו יום פרופ' דן מידובניק מצא בשבילנו תשובות ראשוניות מהעירייה, למחרת פרופ' מיכל פרנקל הציגה את היוזמה והעצומה שכתבתי באירוע לכבוד היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע של האוניברסיטה (11.2.2021) וביום שאחרי הצטרפו אלינו גם פרופ' תמי ציגלר, ראש מכון איינשטיין למתמטיקה וחברות וחברי סגל מקמפוס גבעת רם, שעזרו, בין היתר "לשייף" את העצומה. בשבועות שחלפו מאז הקמנו קבוצת פייסבוק דרכה אנו פועלות ופועלים להכיר, להוקיר ולהנציח את אמי נתר והחלה להווצר קהילה קטנה ומגוונת סביב הנושא: שיתופי פעולה בין סטודנטים, סטודנטיות וסגל אקדמי בדרגות שונות, בין פקולטאות וקמפוסים של האוניברסיטה העברית, עם חוקרות וחוקרים אוניברסיטאות אחרות וכמובן, עם עולם של עשייה חברתית להנצחת נשים במרחב הציבורי באופן כללי ומגוון יוזמות ספציפיות להנצחתה של נתר (למשל: ציוץ של מכון דוידסון המתרעם על אי הנצחתה של נתר, כתבה שעסקה בהגשת השם לועדת שמות הרחובות בראשון לציון , פוסט בקבוצת רחוב משלה הפועלת מאז 2013 לקידום הנצחת נשים בשמות רחובות).  

Emmy Noether and The Mathematics to Understand Relativity | OpenMind
אמי נתר

בנוסף להישגיה המדעיים, למדנו שלאורך חייה הקצרים נתר הייתה האישה הכחולה: מדענית בעולם של מדענים, יהודיה בגרמניה, סוציאליסטית במדינה שהופכת פאשיסטית ועם זאת, היא הצליחה למצב את עצמה בקהילה המדעית, להיות שייכת, מוערכת ואהובה בעולם ירוק. הישג מופלא בפני עצמו. בכדי להעמיק את היכרותנו עמה הזמנו, בעצתה ותיווכה של פרופ' תמי ציגלר, את פרופ' ליאו קורי מהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב לתת הרצאה פומבית על נתר לכבוד יום הנשים הבינלאומי. ההרצאה, אמי נתר: מתמטיקאית גרמנית-יהודייה פורצת דרך (18882-1935), שעד כה נצפתה למעלה מאלפיים פעמים, הייתה אירוע מרכזי בעשייה שלנו עד כה. פרופ' קורי הציג את מאבקיה והישגיה של אמי נתר בראי אפיונייה הייחודים של תקופת רפובליקת ווימר, משלב ביד אמן היסטוריה, אמנות, תרבות, אדריכלות, פוליטיקה וכמובן קצת מתמטיקה ופיזיקה. כך ההרצאה עצמה פרצה גבולות דיסיפלינרים והנכיחה את הקשר בין האישי לפוליטי. את האירוע הנחה, בהתרגשות קלה, אביתר, שמצא את עצמו בשבועות האחרונים מתנהל מול סגל בכיר באוניברסיטאות שונות. העובדה ששני גברים בחרו לקדם את הנצחת פועלה של נתר במרחב ציבורי הדהדה את מאמציהם של מתמטיקאים ופיזיקאים בכירים בראשית המאה העשרים שפעלו לקידומה של נתר, כאישה וכיהודיה, במרחב האקדמי. כצופה משתתפת, זה היה רגע מרגש שסימן נתיב הסטורי בן מאה שנים של הכרת והוקרת עבודתה של נתר.

קישור להרצאה על אמי נתר של ליאו קורי

בעתיד הקרוב נקיים ערב שיעסוק בהנצחת נשים במרחב הציבורי בהשתתפות חוקרות ופעילות חברתיות שעוסקות בנושא ומגוון פעילויות בשיתוף האגודה הסטודנטיאלית. בנוסף, פנינו גם להנהלת האוניברסיטה בבקשה להנציח את אמי נתר בקמפוס גבעת רם וכך לתמוך בפניתינו לועדת השמות, או לעזור לנו לקדם שם המשלב מיקום ושם - תחנת גבעת רם ע"ש אמי נתר, או תחנת פארק ההייטק ע"ש אמי נתר.

קשת שיתופי הפעולה סביב הנצחתה של נתר מסמנת את ממדי השפעתה על מציאות חיינו, הן בגישתה לחקר המדעים המדוייקים והן בגישתה לשאלת יכולתן וזכותן של נשים להשתתף בלימודי דוקטורט, הוראה, הנחייה ומחקר בתחום. ההנצחה במרחב הציבורי עוזרת לנו להבין ולספר, לעצמנו, לאחרות ולאחרים, מי אנחנו, מה מוערך ואפשרי בחברה ובקהילה שלנו. בבקשה להנציח את אמי נתר במרחב הציבורי, להפוך אותה לדמות מוכרת ושגורה, לחלק מ"תפאורת היומיום" שלנו אנחנו קוראות וקוראים לנשים צעירות, נערות וילדות לדמיין את עצמן כפורצות דרך בכל תחומי החיים, ובמיוחד בלימוד, הוראת וחקר המדעים המדוייקים; אנחנו בוחרות ובוחרים להאמין ביכולת של האחר.ת להשתייך לקהילה ולהיות מוערכ.ת בה; אנחנו בוחרות ובוחרים לספר לעצמנו – ולכןם – שלמידה והפצת ידע מדעי היא ערך מרכזי עבורינו ושאנו מקדשות ומקדשים את מי שנלחמו על זכותןם ללמוד וללמד.

במקום לעסוק בשאלה כיצד יתכן שאמי נתר, דמות כה ייחודית ומעוררת התפעלות, אינה מוכרת למרביתנו, בחרנו לקדם תיקון ולהדהד את שמה ופועלה במרחב הציבורי. עם הפנים להפעלת קו חדש של הרכבת הקלה בירושלים, אנחנו מקוות ומקווים לשמוע את שמה בכריזה: "התחנה הבאה, תחנת גבעת רם ע"ש אמי נתר."

נשמח אם תצטרפו אלינו

קישור לדף הפייסבוק של ״בדרך לתחנת אמי נתר״

ד״ר טל ניצן היא אנתרופולוגית פמיניסטית, חוקרת ורכזת אקדמית של פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם, מיוזמות ומקדמות התוכנית ללימודי מגדר ומגוון בה היא מלמדת, בנוסף לקורסים במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית.

תמונה ראשית - Sam Falconer