"יש אמרה שמיוחסת לגארי מייסון, כומר פרוטסטנטי שהיה מעורב בסכסוך בצפון אירלנד שאמר: כמו בנהיגה ברכב, אנחנו יכולים להסתכל לאחור לפעמים, אבל אם נסתכל אחורה יותר מדי מהזמן, נתרסק כי לא נראה לאן אנחנו נוסעים. צריך ורצוי ללמוד מההיסטוריה כדי לתקן אבל לא להיות עסוקים רק בהיסטוריה, יש שמשה רחבה שמאפשרת לנו לראות את הנסיעה
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד
עידן טרגר, סטודנט לתואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותקשורת ולתואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדע המידע באוניברסיטה העברית, ורכז "מעורבות חברתית תמורת נ"ז" בדיקנט הסטודנטים מסביר את מושג האינטר-מדיה. באמצעות המושג מסביר עידן למה בעצם הפוליטיקאים משתמשים ברשתות החברתיות? ומה הקשר ביניהן לבין ערוצי תקשורת אחרים? פוסט מתוך תוצרי הקורס ״בחזרה לציבור: הנגשת המחקר ואנתרופולוגיה
בשירות הסטרימינג של נטפליקס יש דרך מאוד מסוימת להציג עוולות חברתיים ומאבקים. החברה מהלכת בין הטיפות, כשהיא מייצרת תוכן מושחז מספיק עבור המיינסטרים הליברלי בארצות הברית, ובמקביל לא באמת מכוונת את חיצי הביקורת כלפי חברות ענק כמוה. ובכל זאת, ייתכן ששני תכנים עכשוויים שיצאו במסגרת שירות הסטרימינג שלה מאותתים על שינוי כיוון. אנסה לבחון מה
פורסם לראשונה ב-11.5.2016 מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין, והפעם תוכנית כפולה על משחק ומשחקיות בחיי היומיום. ננסה להציג משחקיות כאלמנט השזור גם בבחירות המוסריות שלנו וגם בדרכי ההתקשרות הבסיסיות ביותר שלנו עם אחרים. על פי תפיסה זו משחק הוא לא בהכרח רק "כיף" או איזו שהיא הסחת דעת מהחיים, אלא גורם
פורסם לראשונה ב-1.3.2019 הפרק הראשון מהספר החדש של הסוציולוג וחוקר המדיה והטכנולוגיה יובל דרור, קוד סמוי – כל מה שלא רוצים שתדעו ואתם חייבים לדעת על החיים בעידן הדיגיטלי. דרור, הדיקן היוצא של בית הספר לתקשורת במכללה למנהל, מנסה בספרו החדש להציג בצורה שיטתית ונגישה את משמעות החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מתאר כיצד שירותים דיגיטליים