לאור צאת אסופת המאמרים "חכמה לשלמה", הכוללת מגוון מאמרים שכתב שלמה דשן ז"ל, כמו גם הקדמות שכתבו חוקרים שונים המסבירות את חשיבות מחקריו של דשן לאנתרופולוגיה בארץ ובכלל, ד"ר גילי המר מהאוניברסיטה העברית שיתפה עם בחברת האדם את ההקדמה שכתבה לפרק שעסק בתרומתו של דשן לחקר האנתרופולוגי של מוגבלויות: "מחקריו של שלמה דשן על מוגבלות
תגית: שלמה דשן
מבטים אנתרופולוגיים דרך מאמריו של שלמה דשן
בתחילת החודש יצא לאור הספר "חכמה לשלמה: מבטים אנתרופולוגיים על תמורות בתרבות בישראל – מבחר מאמרים". גדי ניסים, אשר לקח חלק בעריכת הספר, מספר על הכתוב בו ועל תהליך עריכתו. הספר כולל שישה עשר מאמרים מאת שלמה דשן ז"ל, מקובצים בחמישה שערים שכל אחד מהם מתמקד בנושא אחר ביצירתו. בפתח הספר שתי הקדמות כלליות –
שלמה דשן – ישראלים חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים
מאמר של שלמה דשן, אשר נפטר לאחרונה, בוחן את האופנים שבהן ישראלים חילונים חוגגים את חג הפסח, אחד המנהגים היהודים שרוב האכלוסיה בישראל מציינת. לפי דשן, היסוד המשפחתי־נשי בולט בסדר החילוני, וכי הדבקות בטקסט המסורתי מעוררת קשיים ואי־נוחות לחוגגים, אשר משנים חלקים מן הטקסט המסורתי ויוצקים תוכן חדש, שיש בו נעימות אירוניות וחילון. האנתרופולוג שלמה
שלמה דשן במילותיו
קטעי ריאיון עם שלמה דשן, מחלוצי האנתרופולוגיה בישראל שנפטר לאחרונה, שערכה אורית אבוהב בעבודתה על האנתרופולוגיה הישראלית, וכן מדבריו של דשן עצמו באירוע לרגל פרישתו. קטעי ראיון עם שלמה דשן מ-2001, שערכה אורית אבוהב לעבודת הדוקטורט שלה על האנתרופולוגיה בישראל. העבודה של אבוהב פורסמה גם כספר "קרוב אצל אחרים: התפתחות האנתרופולוגיה בישראל" (רסלינג, 2010). בנוסף,
משה שוקד על שלמה דשן: שותף לדרך וחבר לחיים
משה שוקד, פרופ' אמריטוס לאנתרופולוגיה מתל אביב ומראשוני האנתרופולוגים בישראל, כותב על שלמה דשן, שותפו למחקר וללימודים, אשר נפטר לאחרונה. הקטע הזה לא נכתב לאחר מותו של דשן, אלא לכבוד ספר לכבודו, אך אנו מודים לפרופ' שוקד על האפשרות לשתף את הטקסט. נפגשנו לראשונה בהפסקה בשיעור מבוא של שנה ראשונה ללימודי החוג לסוציולוגיה בבי"ס קפלן
"שלמה דשן היה אנתרופולוג ענק"
גדי ניסים על מדוע שלמה דשן, מראשוני האנרופולוגים הישראלים שהלך השבוע לעולמו, יזכר כאחד האנתרופולוגים המרכזיים שפעלו כאן שלמה דשן, שהלך בתחילת השבוע לעולמו, ייזכר כמי שהטביע חותם עמוק באנתרופולוגיה המקומית וגם מחוצה לה. יש לו מקום של כבוד בחקר האנתרופולוגיה של הדת, לימודי מוגבלויות, והמחקר על החברה הישראלית (במיוחד בתחום העלייה המזרחית והיחסים עם