אילו תהליכים תרבותיים וחברתיים הובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי"? מה היו האתגרים שעמדו בדרכם? וכיצד תוכנית טלוויזיה משנות ה-80 וה-90 עוזרת ללמוד על החברה? רותם לשם כותב על ספרו החדש "כיצד האשכנזים הפכו לישראלים?" שיצא בהוצאת למדע עיון/מכון בן גוריון: הספר מבוסס על למעלה מ-50 ראיונות שערכתי עם בנות ובני שלושה דורות
ברכות לסוציולוגית טרייסי אדמס על פרסום ספרה החדש, Collective Memory as Currency: The Dominance of the Past in the Present, אשר מראה את השימושים השונים של זכרון קולקטיבי בישראל ובעולם. אדמס, כיום חוקרת במרכז לסוציולוגיה תרבותית באוניברסיטת ייל ומנהלת תוכניות מחקר בARF, נעה בספר בין ניתוח נאומים של מנהיגים, בחינת השימוש בזכרון השואה בכלל ובמהלך
ציור התמונה הראשית: Aviad Sajevitch "7 סיבות שבגללן חובה להשוות בין טבח ה-7.10 לבין השואה" (ynet) "שואה שלנו: הלקח שישראל צריכה ללמוד מטבח ה7 באוקטובר" (מקור ראשון) "ה-7 באוקטובר היה שואה?" (הארץ) השנה מציינים את יום השואה הראשון לאחר השביעי לעשירי, ואי אפשר להתעלם מהקו שאנשים רבים לצד ערוצי התקשורת מתחו בין השניים. מצד אחד
לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה רותם קליגר כותבת בפינת סמלי מפתח על המחקר החברתי של זיכרון ושל זיכרון השואה בפרט. היא נשנענת על הסוציולוג וריס הלבווקס שהגה את המושג "זיכרון קולקטיבי" וכן על עבודתה של האנתרופולוגית פרופ' קרול קדרון כדי להסביר כיצד זיכרון השואה לא נותר במוחותיהם של אנשים פרטיים. אלא, באמצעות סוכני זיכרון שונים,
כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי ודיון בספרות של ביואתיקה, עשור מראה את עוצמת זכרון השואה ומשפט איכמן בחברה הישראלית, ואת חשיבות המחקר האתנוגרפי
לקראת כנס האונליין הבינלאומי "אתיקות של כוח, רגשות וביוטכנולוגיה" של החוג לאנתרופולוגיה בחיפה שיתקיים ב28-29 ליוני 2021, נפרסם בבחברת האדם סדרת ראיונות עם כל אחת ממרכזות המושבים השונים בכנס. הפעם, שיחה עם ד״ר קרול קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה אשר תנחה ותציג במושב ״שליחות מוסרית רעועה של אנתרופולוגיה מעורבת בשדה של פיתוח, בניית שלום
קטע מתוך ספרו של עידן ירון, מסעות בני נוער לאתרי המוות בפולין – מיומנו של אנתרופולוג, אשר פורסם לפני כשנה. בקטע זה מציג ירון את אחד המסעות – מסע של בית ספר של בני אליטות, אשר מנסה לפנות אל הלמידה ולא אל הרגש, אך נתקל בהתנגדות התלמידים. מה המקום של הרגש במסע של בני הנוער?
ריאיון שנערך עם אחת מחוקרות זיכרון השואה הבולטות בישראל, האנתרופולוגית קרול קדרון מחיפה. קדרון משוחחת על איך היא הגיעה לאנתרופולוגיה, למה דווקא חקר שואה, טראומה ואנתרופולוגיה פסיכולוגית, על האנתרופולוגיה בשבילה ועל מחקריה על זכרון השואה ועוד. הסרטון הופק כחלק מסדרת "פני האנתרופולוגיה בישראל" בהנחיית ד"ר רגב נתנזון (כיום ראש המסלול תקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית במכללת
הרצאה של האנתרופולוגית קרול קדרון "מיהו ניצול ומי הוא עד? מקומו של הדור שלישי בהנצחת השואה", בכנס "עבר שלא עובר"של 'המרכז הבינלאומי שם עולם' ב 26/6/2019 קדרון, ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, מציגה את הדרך שבה הדור השלישי חווה את השואה ואת השתיקות שהיו בדור הראשון והשני. בעזרת ניתוח ראיונות רבים, קדרון מתארת את המתחים
מאמר חדש על הדור השני לשואה שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Science & Medicine מאת קרול קדרון (ראשת החוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה, וחוקרת זיכרון אישי וקולקטיבי של שואה ורצח עם), דן קוטליאר (אשר הגיש לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלו בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וכיום הוא חוקר אורח במחלקה לתקשורת באוניברסיטת סטנפורד), ולורנס קירמאייר (ראש