כיצד כינויי גנאי מייצרים גבולות חברתיים, משרטטים מעמדות ומבחינים בין דומיננטיות לשוליות? מוטי גיגי וגיא שני כותבים לבחברת האדם על הכינויים "שלוכים" ו"שלוחים" לאור כתיבתם על הנושא בספר "לבנה שחורה". כיצד הכינוי "שלוח" ממרוקו והכינוי "שלוך" היידי נאמרים בישראל ומה תפקידם החברתי? כינויי גנאי הם מנגנון סימבולי מורכב לסימון היררכיות חברתיות. הם מאפשרים לקבוצות דומיננטיות
אריך בראואר (1895-1942) היה הראשון מבין האנתרופולוגים הפרופסיונליים שפעלו באזורנו, אך הוא נשכח בתיקיה המאובקת של ההיסטוריה האנתרופולוגית המקומית. האנתרופולוגית אורית אבוהב, אשר חקרה את האנתרופולוגיה המקומית ואת מקומו של בראואר בה, כותבת על תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל (פתוחה עד אוגוסט 2024), אותה אצרה רויטל חובב. "דמיינו לכם גבר נמוך קומה בשנות
עמרי גרינברג על אנתרופולוגיה של ערכו גליון עדות/עדויות. גרינברג וליאנה צ׳ואה ערכו גליון מיוחד, תחת הכותרת Witnessing: Truths, Technologies, Transformations. הגיליון עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, וכולל שישה מאמרים מחקריים (אחד מהם של עמרי) עם הקשרים תימטיים וגיאו-פוליטיים שונים, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. בגיליון גם שלושה טקסטים נוספים: המבוא (שכתבו ליאנה ועמרי), אחרית
פוסט ראשון בבלוג של עמליה סער "חופרת תרבות". סער, פרופ' לאנתרופולוגיה בחיפה, תכתוב על פוליטיקה, תרבות, ומה שביניהן בישראל, דיונים ציבוריים על נושאים שקשורים ליחסים אתניים, לאומיים או מעמדיים כרוכים כמעט באופן אוטומטי בוויכוח מִשנה בשאלה אם מדובר בנושא "פוליטי" או "חברתי". הסיווג של סוגיה כפוליטית נתפס כהבלטה של המרכיבים הקונפליקטואליים שלה, ולעתים קרובות הוא
פורסם לראשונה ב-19.7.2019 מאמר של האנתרופולוגית סיגל עוזרי-רוייטברג, כיום מרצה במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התפרסם בספר "ילדים של הלב" בעריכת טובה גמליאל ונתן שיפריס. המאמר, המחאה על פרשת ילדי תימן: בין עדה למדינה, עוסק במחאה על פרשת ילדי תימן ומבקש לנתח את היחסים המתמשכים, המורכבים ורבי הפנים בין המדינה למוחים. ראו גם את הרצאתה של