אריך בראואר (1895-1942) היה הראשון מבין האנתרופולוגים הפרופסיונליים שפעלו באזורנו, אך הוא נשכח בתיקיה המאובקת של ההיסטוריה האנתרופולוגית המקומית. האנתרופולוגית אורית אבוהב, אשר חקרה את האנתרופולוגיה המקומית ואת מקומו של בראואר בה, כותבת על תערוכה חדשה המוצגת בימים אלה במוזיאון ישראל (פתוחה עד אוגוסט 2024), אותה אצרה רויטל חובב. "דמיינו לכם גבר נמוך קומה בשנות
תגית: עדות
אנתרופולוגיה של עדות/עדויות
עמרי גרינברג על אנתרופולוגיה של ערכו גליון עדות/עדויות. גרינברג וליאנה צ׳ואה ערכו גליון מיוחד, תחת הכותרת Witnessing: Truths, Technologies, Transformations. הגיליון עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, וכולל שישה מאמרים מחקריים (אחד מהם של עמרי) עם הקשרים תימטיים וגיאו-פוליטיים שונים, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. בגיליון גם שלושה טקסטים נוספים: המבוא (שכתבו ליאנה ועמרי), אחרית
חברתי כמילת מפתח בישראלית
פוסט ראשון בבלוג של עמליה סער "חופרת תרבות". סער, פרופ' לאנתרופולוגיה בחיפה, תכתוב על פוליטיקה, תרבות, ומה שביניהן בישראל, דיונים ציבוריים על נושאים שקשורים ליחסים אתניים, לאומיים או מעמדיים כרוכים כמעט באופן אוטומטי בוויכוח מִשנה בשאלה אם מדובר בנושא "פוליטי" או "חברתי". הסיווג של סוגיה כפוליטית נתפס כהבלטה של המרכיבים הקונפליקטואליים שלה, ולעתים קרובות הוא
סיגל עוזרי-רוייטברג על המחאה על פרשת ילדי תימן
פורסם לראשונה ב-19.7.2019 מאמר של האנתרופולוגית סיגל עוזרי-רוייטברג, כיום מרצה במכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים, התפרסם בספר "ילדים של הלב" בעריכת טובה גמליאל ונתן שיפריס. המאמר, המחאה על פרשת ילדי תימן: בין עדה למדינה, עוסק במחאה על פרשת ילדי תימן ומבקש לנתח את היחסים המתמשכים, המורכבים ורבי הפנים בין המדינה למוחים. ראו גם את הרצאתה של