רפי גרוסגליק ואנדרה לוי (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) כותבים לבחברת האדם על מאמר חדש שפרסמו בכתב העת Food and Foodways, שכותרתו Culinary Versatility and the “Mufletization” of Israeli Mimouna Rituals. במאמר עוקבים גרוסדליק ולוי אחר השינויים הקולינריים שחלו במימונה במסעו של החג ממרחב למרחב (ממרוקו לישראל) ומזמן לזמן (מההיסטוריה הקדומה של החג במרוקו, עבור דרך שנות
לכבוד המימונה, גל לוי כותב על מאמרו שפורסם בגיליון מיוחד של ״הכיוון מזרח״, בו הוא בוחן את המאפיינים הייחודיים של קיום המנהג בברוקלין, ודרך זה גם את התהוותה של מזרחיוּת אמריקאית. לוי (האוניברסיטה הפתוחה), שואל מדוע וכיצד הייתה המימונה לאירוע שנתי הנחוג בברוקלין, מה ניתן ללמוד מכך על זהותם של צעירים יהודים אמריקאים כיום, על משמעות ה׳אותנטיות׳,
בשנים האחרונות חוקר האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון) את חג המימונה, ומיקומה בתרבות במרקו ובישראל. טקסט זה מבוסס על מאמר שעתיד להתפרסם בכתב העת Anthropological Quarterly אחד המאפיינים הבולטים של המימונה בישראל הוא הדרישה במפגיע להסבירה. על-פי רוב, הדרישה הזו מושמעת "מלמטה" (מה זה החג הזה? מה המקור שלו?) ולעיתים גם מצד האליטה (עיתונות, טלוויזיה
פורסם לראשונה ב-6.4.2018 בתזמון מצויין פורסם החודש הגליון החדש של כתב העת Israel Studies, ובו, בין השאר, גם המאמרו של אנדרה לוי Happy Mimouna. לוי, אנתרופולוג במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, חוקר בשנים האחרונות את מקומה של המימונה בישראל. במאמר זה הוא מראה כי אף שהמימונה הפכה להיות מקובלת בתרבות הישראלית, היא ממוסגרת כחג לא