צילום: הארולד לוין, קהילת בית שמחת תורה, ניו יורק בכניסות לבתיהם של אנשים שונים מקהילות יהודיות ליברליות בארצות הברית תלויה מזוזה בצבעי דגל הגאווה והצבעים הטרנסיים. כיצד מזוזות אלו מהוות ביטוי חומרי לקשר בין המסורת לבין חידושים ושינויים ביהדות? כיצד הקוויריות מתבטאת במזוזה – בצבע או בקלף הנמצא או לא נמצא בתוכה? במאמרו החדש של
מול תמונות המלחמה מעזה, אנו עדים בשבועות האחרונים לתמונות אחרות הזוכות לבולטות רבה: חתונות של חיילים. מה יכול להסביר את החתונות הבהולות והחירומיות הללו? מה פשר ההתענגות הציבורית על "חתונות חרבות ברזל"? ומהו הדבר אשר הופך את התהודה הציבורית שלה זכו החתונות הצבאיות למכשיר חשוב בהנדוס של "תמונת הנצחון" המיוחלת? דנה קפלן (האוניברסיטה הפתוחה) מציעה שלושה
נוכחות של לסביות הומואים, טרנסג'נדרים.יות וביסקסואלים.יות (להט"ב) בירושלים היא סוגיה פוליטית שמעוררת מחלוקות רבות לאורך שנות קיומו של הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות, ארגון להט"ב ירושלמי, המארגן בין השאר את מצעדי הגאווה בעיר. לקראת המצעד שיערך היום בעיר סוקרת ד"ר גילי הרטל (התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן), את ההיסטוריה של הבית הפתוח ושל מצעדי הגאווה בירושלים
פורסם לראשונה ב-27.12.2019 נהוג לחשוב על תיירות כעל מערך חברתי-כלכלי שמייצר רווח כלכלי לעיר היעד, אך מהן ההשפעות התרבותיות של תיירות גאה על העיר? במאמר אתניות ומיניות: סובייקטיביות מזרחית-הומואית חדשה ותיירות גאה בתל אביב שפורסם בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, בוחנות גילי הרטל מהתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן ואורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מגדר