לכבוד סיום שנת 2023 בחרנו, צוות בחברת האדם, את עשרת הכתבות שהכי אהבנו השנה. אנחנו מזמינים אתכם לחזור אליהם, אולי בתוך השנה הלא פשוטה הזו דווקא את הכתבה הזו פספסתם…
סיכום 2023 – בחירת העורכות והעורכים
תגית: טראומה
חומרים משני תודעה, טרור וטראומה
חומרים משני תודעה תחת מתקפת טרור והטראומה שלאחר מכן לא נחקרו לעומקם בספרות הפסיכדליה או הטראומה. מאז ה7.10 ניצולי מסיבות הטבע שהתרחשו בעוטף נמצאים תחת טיפולם של אנשי מקצוע רבים, הנותנים מענה לטראומה ולומדים תוך כדי תנועה את הטיפול במקרה ייחודי זה. גיא סימון, דוקטורנט לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה בבר אילן החוקר אינטגרציה פסיכדלית בטיפול, מטפל בעצמו
כמה מלים על עוטף עזה, לפני ואחרי השבת השחורה
לפני כמה שנים ערכה עמליה סער, פרופ׳ לאנתרופולוגיה בחיפה, יחד עם שותפות, מחקר על "ביטחון מלמטה" בעוטף עזה. במהלך המחקר הן תיעדו וניתחו את השיזור של הצבאי והאזרחי בעוטף – את החרדה המתמדת של חיים תחת טילים, לצד החוזק הקהילתי והאישי. לפני שבוע הן חזרו לביקור באופקים. סער מתארת את השיחות שלהן עם אנשי אופקים,
׳מדינה שלמה בפוסט טראומה? חלק א
מי אמור לאבחן "מדינה שלמה" בפוסט טראומה? האם כל תרבות מפרשת טראומה באופן זהה? והאם נכון לתייג תחת "פוסט טראומה" כל כאב נפשי שאנו חווים כעת? רותם קליגר מראיינת את קרול קדרון וקרן פרידמן-פלג מבט אנתרופולוגי על המושג ״פוסט טראומה״ והשימושים שלו. לחלק ב, שעוסק במושג החוסן, ראו כאן. בוקר יום שבת ה-7.10.23, ד"ר קרן
איך חוזרים ממלחמה שלא נגמרת?
ניצן רותם על הזמן והמרחב של הקונפליקט המתמשך ב"שיח לוחמים צוק איתן" דומה שציבורים רחבים בחברה הישראלית התרגלו לסבבי הלחימה בעזה ואינם מוטרדים במיוחד מדיווחים על מתקפות במסגרת המב"ם, אותה מערכה שבין המלחמות. אבל מה באשר לחיילים? כיצד הם תופסים את השיבה ממלחמה כאשר הקונפליקט שבמסגרתו הם לחמו טרם הסתיים? התרבות הישראלית מבררת את השאלות