ריקי ענתבי כתבה לבחברת האדם על עבודת התזה שלה, העוסקת במלקטי ומגדלי פטריות וביחסים בין הפטריות לבין בני האדם. את העבודה היא כתבה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית, בהנחיית לירון שני: ״ביום שישי אחד בחודש פברואר, 2022, יצאתי מביתי בירושלים אל תחילת המסע שלי בשדה המחקר. הנסיעה ארכה כ-45 דקות עד ליער בן שמן, מקום פופולרי
ברכות לירון שני – חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בעברית ומאנשי בחברת האדם, על פרסום ספרו החדש ״שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות״ במסגרת הסדרה ״הישראלים״ בהוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב. מה הקשר בין פשפשים טורפים וזבובים מעוקרים לגבולות המדינה? מדוע פלפלים נתפסים כחלק מהתרבות בערבה וכיצד השתנה מעמדם של עצי
מאמר של לירון שני, אשר פורסם בגיליון המיוחד של תיאוריה וביקורת שהוקדש לבעלי חיים, ובו הוא בוחן שני נושאים מקבילים: שינוי היחסים בין החקלאים לחרקים בערבה, וכיצד אם בכלל, אפשר לקיים אתנוגרפיה של אדם וחיה מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם (שמשנה הבאה יהיה חבר סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית), "איפה שיש אנשים
אריאל אפל מציע מבט אנתרופולוגי מעמיק על הקשר שבין האדם לטבע. דרך הצגת האנימיזם בתרבויות ,שונות וכיצד השתנתה ההבנה האנתרופולוגית על היחסים עם הסביבה מציע אפל שט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת ללכת לשאול עץ איך זה להיות עץ, וכמו אנתרופולוגים טובים לנסות לראות מה קורה כשמנסים להבין אותו בתנאים ובמונחים שלו-עצמו. פעם שאלתי עץ –
במיוחד לט"ו בשבט סוקר לירון שני כיצד אנתרופולוגים רואים את הקשר הפוליטי בין אנשים ועצים, ומראה כיצד פעולות של נטיעה ועקירה יכולות להיות חלק ממאבקים פוליטיים, לאומיים, אתניים, ואף אקולוגיים — חגיגות ט"ו בשבט, חג הנטיעות, הן הזדמנות טובה לנסות ולהבין כיצד אנתרופולוגים ואחרים חקרו וניתחו את הקשר הפוליטי בין אנשים לעצים, ובעיקר כיצד פעולות
מסע אנתרופולוגי עם ד"ר מתן שפירא וד"ר אורי דורצ'ין. הפעם הם מארחים את ד"ר לירון שני על אנתרופולוגיה של הסביבה והחקלאות. מה הקשר בין פלפלים לתרבות? ולמה השיטים בערבה מייצגים בעבור פעילים סביבתיים את הטבע הבתולי, "הבלתי נגוע"? ואיך כל זה קשור לתיאוריה הקלאסית של לוי שטראוס בנוגע ליחסים הבינאריים שבין טבע לתרבות, על מגוון
אורי כץ ויעל השילוני-דולב מראים כיצד בשני העשורים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי ומשפטי ביחס לשימוש בזרע של מת לצורכי הפריה פורסם לראשונה ב-15.2.2019 במאמר שפורסם בכתב העת Medical Anthropology Quarterly בוחנים אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ויעל השילוני-דולב, פרופ' לסוציולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו, את הדיונים על אודות הפריה לאחר
בן בלק כותב על אנמארי מול, האנתרופולוגית המתחקה אחרי היווצרותן של המציאויות השונות פינה שבה אנתרופולוגים מציגים אנתרופולוגים בולטים, משפיעים ומעוררי השראה בתחומם "מי הם האנתרופולוגים החשובים בתחום?" נשאל לירון שני ועצם השאלה גרם לו לתהות. לא רק מי הן באמת אותן דמויות מובילות – אכן שאלה מסובכת בעידן זה שבו נדמה לפעמים שיש יותר
פורסם לראשונה ב-23.6.2017 לירון שני על אחת הסוגיות הבוערות ביותר בשיח הסביבתי בישראל, השטחים הפתוחים, ובוחן את ההבחנות בין טבע לתרבות במאבק עליהם מאמרו של לירון שני, מאנשי בחברת האדם, פורסם בגיליון המיוחד של סוציולוגיה ישראלית אשר הוקדש כולו למחקרים על סביבה וחברה. המאמר, השטח שבין טבע לתרבות: מבט אנתרופולוגי על "השטחים הפתוחים" בישראל, מתמקד
מאמר חדש של לירון שני, כיום פוסט דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה (STS) ב-MIT, (ומאנשי בחברת האדם). במאמר, אשר פורסם בכתב העת Anthropological Quarterly, עוסק שני באחת השאלות הקלאסיות במחקר האנתרופולוגי, המתח בין הטבע לתרבות דרך ניתוח היחסים בין החקלאות לסביבה בערבה. המאמר, Liquid Distinctions: Negotiating Boundaries Between