משה שוקד, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ומבכירי האנתרופולוגים בישראל, כותב על ספרו החדש "Beyond Ethics and Pragmatism: Evocative Moments in Doing Ethnography" שיצא בהוצאת "Berghahn Books". הספר מתחקה אחר הקריירה האנתרופולוגית הייחודית של שוקד ממנה ניתן ללמוד גם על השינויים והתהליכים שהתרחשו באנתרופולוגיה בארץ: רואה אני את עצמי בר מזל כמי שהתנסה בדגם "הקלאסי"
ב-25-27/3 יתקיים באוניברסיטה העברית כנס על תרגום מחקר אקדמי לידע ציבורי. עמרי גרינברג, ממארגני הכנס, כתב ל"בחברת האדם" על הרעיון העומד מאחריו: הכנס עוסק בשאלה האם וכיצד אפשר להפוך מחקר אקדמי לידע ציבורי. הרעיון התפתח מגרעין מאוד ספציפי: פודקאסט בשם Million Bazillion שהבת שלי שומעת באדיקות, שבעצם ממש מתרגם מושגים והיבטים בסיסיים של כלכלה לפורמאט
מה קורה כאשר אנתרופולוג חוזר למחקריו השונים ומנסה דרכם להבין את השונויים בדסציפלינה האנתרופולוגית כמו גם בחברה בו הוא חי וחוקר? האם ניתן לבצע ׳אנתרופולוגיה ילידית׳ וגם ׳אנתרופולוגיה ציבורית? ואיך כל זה קשור למחאות כנגד המחאה החברתית והמצב העכשווי בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology and Humanism, סוקר משה שוקד, פרופ׳ אמריטוס מתל אביב ומראשוני
בתוך תקופה נוראית זו התברר לנו שדף הפייסבוק של בחברת האדם חצה את קו ה-10,000 עוקבים וגם מציין עשור להקמתו. זאת הזדמנות להודות לכל מי שאהב, שיתף, הגיב או קרא בסתר. זאת גם הזדמנות להודות לכל מי שכתב, שלח, מזכיר אותנו או ממליץ. זה עוזר מאוד. אפשר למצוא את הפרויקט באתר, בקהילה, בניוזלטר, בטוויטר ואולי