אבחנת ADHD הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהשיח החינוכי וההורי, אך מה המשמעות שלה בפועל בחיי היומיום של ילדים ומבוגרים? כחלק מהפינה החדשה של קהילת אנתרופולוגיה של החינוך, נועם שר שלום כותבת לבחברת האדם על מחקרן החדש של ד״ר גליה פלוטקין-עמרמי וד״ר טליה פריד הבוחן כיצד אימהות ומורות משתמשות באבחנה, ומה היא מאפשרת (ומה
בשנים האחרונות נדמה שהנתונים הפכו לגיבורי־העל של המדע: הם נאספים בהמוניהם, נאגרים במסדי ענק, ומופצים בשם אידיאלים של פתיחות, שקיפות ושיתוף. אך מאחורי הסיסמאות של מדע פתוח ו-FAIR data מסתתרת עבודה חברתית מורכבת, רצופה מתחים, אינטרסים ויחסי כוח. מה המשמעות של הוגנות כשמדובר במידע שנאסף בידי הציבור אך מנוהל בידי מדענים ומוסדות? וכיצד עקרונות טכניים
איך החג שבו נהוג לחגוג את הקולקטיב היהודי בו "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" הפך לחג בו ילדים חוגגים את "האור הפנימי" שבתוכם ומתמקדים בעצמם? המאמר “The Light within Me”: Celebrating the Self through Jewish Holidays in Israeli State Education מאת שרי ר. אלפי-ניסן, שלמה גוזמן-כרמלי ורחל ורצברגר, שפורסם בכתב העת Journal
כיצד נראית עיר ילידית בקו החזית של שינויי האקלים, הגלובליזציה והתכנון המודרני? כיצד מתורגמים מאבקים על ריבונות, זהות וידע מקומי להחלטות יומיומיות על דיור, תשתיות ומרחב ציבורי בעיר ארקטית קטנה? ובאיזו מידה יכולה נוק, בירת גרינלנד, לשמש מעבדה חיה להבנת יחסי מרחב, תרבות ושלטון בהקשר פוסט־קולוניאלי משתנה? פרופ' נורית שטדלר וד"ר שלומית פלינט, כותבות לבחברת
איפה פוגשים אנתרופולוגיה מחוץ לאקדמיה? ואיך המבט והתובנות האנתרופולוגיות פועלים בעולם המעשה? בפינה החדשה של בחברת האדם "אנתרופולוגיה בשטח”, נפגוש אנתרופולוגים ואנתרופולוגיות הפועלים גם מחוץ לאוניברסיטאות: במגזר הציבורי, בעמותות, בחברות פרטיות, בחינוך, בבריאות, בתרבות ועוד. דרך שיחות אישיות נבחן כיצד כלים ותובנות אנתרופולוגיות מתורגמים לעשייה יומיומית. הפינה מבקשת להציע הצצה אל דרכים מגוונות לקריירה אנתרופולוגית,
מה בין חינוך לאנתרופולוגיה? בפינה החדשה "שיעור חברה: יומנה של קהילת האנתרופולוגיה של החינוך" נבחן את הסוגיות העולות במרחב המשותף בין שני התחומים. אנתרופולוגיה של החינוך עוסקת במגוון רחב של מחקרים הבוחנים את יחסי הגומלין בין תרבות לבין חינוך פורמלי ובלתי־פורמלי, בקרב ילדים ומבוגרים. בפוסט הראשון בסדרה שוחחה נעם שר שלום, רכזת קהילת אנתרופולוגיה של
לכבוד סיום שנת 2025 אספנו את עשרת הכתבות הנצפות ביותר באתר (לפי גוגל אנליטק), כאשר לכל אחת מהן היו מאות כניסות. לא תמיד הכמות קובעת, אבל אולי דווקא את הכתבה הו פספסתם? 2. "סקס זה לא רק זיון – סקס זה רגש": מה חושבות עובדות מין על כניסתן של רובוטיות מין לתעשייה?– יעלה להב רז
איתמר טהרלב, סוצילוג ישומי ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, קורא בספר על מעמד הביניים המזרחי בישראל שיצא בשנה שעברה. טהרלב מנתח את הספר שכתבו נסים ליאון ואורי כהן ומסמן נקודות חסרות בכתיבה שדורשות התייחסות נוספת. האנתרופולוגית הפוליטית הדס וויס הציעה בספרה מ־2019 קריאה רדיקלית בשדה אי-השוויון: לטענתה, "מעמד ביניים" איננו קטגוריה חברתית מוצקה אלא פנטזיה מעמדית,
כיצד ציפור אחת מצליחה להיות בו-זמנית נפוצה בכל רחבי הארץ ובאותו הזמן מזוהה כזרה, פולשת ומאיימת? כיצד הופכת המיינה המצויה לכלי דרכו ישראלים מבטאים חרדות אקולוגיות, מתחים חברתיים ונושאים זהותיים? ובאיזו מידה הסיפור של ציפור אחת משקף את האופן שבו אנחנו מבינים שייכות, פלישה וגבולות בתקופה טעונה כמו זו? ערן שוורצפוקס, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
מקום "מחוץ לחוק" ו"שטח הפקר". שלמה גוזמן כרמלי ונסים ליאון כותבים לבחברת האדם על אסון מירון ועל המרחב כאקס טריטוריה, בעקבות מחקר חדש שפרסמו. ב-30 באפריל 2021 נמחצו למוות ארבעים וחמישה בני אדם, ומאות אנשים נפצעו בהר מירון במהלך חגיגות ל"ג בעומר ה'תשפ"א. האסון האזרחי הקטלני ביותר בתולדות המדינה לא היה תאונה בלתי נמנעת. ועדת