נוכחות של לסביות הומואים, טרנסג'נדרים.יות וביסקסואלים.יות (להט"ב) בירושלים היא סוגיה פוליטית שמעוררת מחלוקות רבות לאורך שנות קיומו של הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות, ארגון להט"ב ירושלמי, המארגן בין השאר את מצעדי הגאווה בעיר. לקראת המצעד שיערך היום בעיר סוקרת ד"ר גילי הרטל (התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן), את ההיסטוריה של הבית הפתוח ושל מצעדי הגאווה בירושלים
ידע הוא כוח, נכון? את זה כולם כבר יודעים.אבל מה לגבי היכולת לא לדעת? ויותר מזה – לדעת מה חשוב שלא לדעת? מייקל טאוסיג (אוניברסיטת קולומביה) טבע את המושג "סוד פומבי" אשר במבט ראשון נראה די אוקסימורוני. הרי התכונה הראשונה והחשובה ביותר של סוד היא היותו סמוי לפחות מחלק מהאנשים. לעומתו, הסוד הפומבי עוסק בדבר
בסוף מאי התקיים טקס מרגש באוניברסיטת זגרב שבקרואטיה, במהלכו קיבל אריק כהן פרס מיוחד על תרומה למחקר החברתי. זגרב היא גם העיר בה נולד כהן ואותה נאלץ לעזוב בגיל 17. אריק כהן הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולגיה בעברית ומהתלמידים הראשונים במחלקה. בעשורים האחרונים הוא מתגורר בתאילנד ועדין מפרסם מאמרים בקצב מדהים, ומעורר התפעלות. כהן,
בחודשים האחרונים עולות הצעות חוק שונות ברחבי ארצות הברית שמערערות על המשך קיום החופש האקדמי במדינה. שרי אהרוני מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן-גוריון, כותבת לבחברת האדם על ההצעות החוק ועל התוצאות שלהן באוניברסיטאות שפוגעות בחופש האקדמי וביכולת ללמד רעיונות הקשורים ללימודי מגדר, להטב"ק או גזע. ב-21 פברואר 2023 הונחה בארה"ב הצעת החוק Public Postsecondary Educational
בגמר הארווזיון האחרון, רגע לפני מסירת הניקוד לשירים, הוצגה פרסומת שנדמה שמעולם שודרה בטלוויזיה בישראל. פרסומת של חוות החופש המצילה בעלי חיים מתעשיית המזון, שהציגה את גישה שונה מאוד מהתפיסה המקובלת בתרבות הישראלית כלפי מוצרי חלב, בטח כמה שבועות לפני חג שבועות. בפרק מתוך ספרו ״הפסקת אוכל״ צולל נמרוד לוז לשאלה כיצד נוצר הקשר בין
הפגיעה הרחבה לה מוביל משבר האקלים תפגוש וכבר פוגשת את בני האדם ברמות שונות. בשל כך, לרגל יום כדור הארץ אנחנו משתפים.ות סרטון שמספק זווית מעט יותר חברתית לכמה שאלות מסקרנות בנושא משבר האקלים. ד"ר לירון שני מהאוניברסיטה העברית ומצוות בחברת האדם הצטרף למאמצי האוניברסיטה העברית כדי להסביר את ההשלכות הרחבות של משבר האקלים, את
בעקבות נאומו של הרמטכ"ל הרצי הלוי ביום הזיכרון השנה, שכלל לראשונה גם את המתאבדים בכלל חללי צה"ל, ולקראת הקרנתו של סרטו של גיא דוידי "ימי תום" היום (רביעי, 24.5, הוט 8), ניצן רותם, אשר חקרה וכתבה על התאבדויות בצה״ל, כותבת ל"בחברת האדם" על תפיסות שונות של התאבדויות בצבא. לפני שבוע צלצלה אליי תחקירנית של כאן.
מה יש בפורנוגרפיה שכל כך מושך, מעסיק ומפחיד אותנו? איך זה שפורנוגרפיה נתפסת מצד אחד כעשייה נפוצה ושגורה בחיים של רבים ורבות אך באותה נשימה גם אפופה בבושה, מבוכה וקושי לשוחח על נושאים הנחשבים טאבו? במסגרת מטלת סיום בקורס "הפוליטיקה של הפורנוגרפיה" בהובלת ד"ר יעלה להב-רז במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן גוריון, הפיקו הסטודנטיות והסטודנטים את
הכתבה פורסמה במקור בפקפוק– כתב העת של הסטודנטים והסטודנטיות בעברית "הסכנה הגדולה ביותר בחיים שוכנת בעובדה שהמזון האנושי מורכב כולו מנשמות. כל היצורים שאנחנו הורגים ואוכלים, כל היצורים שאנחנו חייבים לפגוע בהם ולהרוס אותם כדי להכין לעצמנו בגדים – יש להם נשמות, נשמות שלא נעלמות עם הגוף ולכן חייבים לפייס אותן, אחרת הן ינקמו בנו
לציון היום הבינלאומי נגד טרנספוביה ולהט"בופוביה, רותם קליגר, חברת צוות בחברת האדם ישבה לשיחה עם ד"ר לימור מעודד דנון (אוניברסיטת בר-אילן) על הפוליטיקה והיחס סביב מיניות, גוף, מגדר ואוטונומיה גופנית; על "האיום הטרנסג'נדרי" והאופן שבו הוא נתפס בחברה ובמחקר הסוציולוגי-אנתרופולוגי, על הקשר שלו למחאה נגד ההפיכה המשטרית ועל תפקידנו באקדמיה ליצירת אקלים תומך ומחקר מכיל.
לכבוד חצי שנה לפינת סמלי מפתח, רותם קליגר מסבירה את המושג- סמלי מפתח! בואו נתחיל מדוגמה, במאמר "הקימונו — בניית זהות מגדרית ביפן המודרנית", פרופ' עפרה גולדשטיין גדעוני (אוניברסיטת ת"א) מתארת את משמעותו של הקימונו בעיצוב זהותן ותפקידן של הנשים היפניות. היא מתארת את טקס ההגעה לבגרות שבו נערות עוברות יום שלם של הכנות, איפור
האנתרופולוגית אורית הירש-מציאולס מתארחת בפודקאסט של כרמל וויסמן "המצב הפוסט-אנושי" על אנתרופולוגיה רב-מינית (multispecies), אחד הגישות הבולטות כיום באנתרופולוגיה. הירש-מציאולס, בהמשך לגישות עכשוויות באנתרופולוגיה, מציעה כי החיה אינה רק תפאורה או סמל, אלא היא ישות העומדת בפני עצמה, כחלק ממערכות היחסים החברתיים שלנו. האנתרופולוגית אורית הירש-מציאולס מתארחת בפודקאסט של כרמל וויסמן "המצב הפוסט-אנושי" על אנתרופולוגיה
כיצד גברים המשלמים על מין מבנים את תחושת הערך המוסרי שלהם למול הסטיגמה החברתית והתרבותית המוקנית כלפי פעילותם? בהתבסס על 24 ראיונות עומק עם גברים ישראלים ששילמו על מין במסגרת שהיה בחו"ל, בוחנות יעלה להב-רז, איילת פריאור ועינת פלד שאלה זו במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Sex Research. להב-רז (המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בבן
בין ה-15.6 ל-14.7 תתקיים הצבעה ב-(AAA) American Anthropological Association שתקבע האם הארגון יבחר להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים. הצבעה זו היא תוצאה של עצומה שהוגשה לוועד המנהל של ה-AAA, וזכתה לתמיכתם של יותר מ-50 מחברי הארגון. זוהי אינה הפעם הראשונה שבה הצעה להחרמת ישראל עולה ב-AAA. ב-2014 ה-AAA ייחד צוות לחקירת הסוגיות הרלוונטיות לאנתרופולוגיה הנוגעות לסכסוך
לרגל אישור הדוקטורט שלה כותבת ליאור בסרמן נבון על המחקר שביצעה ועל התהליך שהוביל אליו. את עבודת הדוקטורט שלה השלימה בסרמן נבון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, תחת הנחייתם של ד"ר גילי המר וד"ר עתניאל דרור. לפני כשבע שנים התחלתי לשמוע זמזום מסביבי על תופעה הקרויה שפיכה נשית. השיח, הגם שהיה די מצומצם, הציג את
האם אסונות אזרחיים הם עונש קולקטיבי מן השמים? מה הן הסיבות להתרחשותם של אסונות, בעיני האדם החרדי? אלו לקחים הוא יבקש להפיק מאסון כזה? האם הקהילה החרדית מבצעת חשבון נפש דתי באופן מסורתי, או שמא חשבון הנפש הקלאסי מתמקד בעוולות חברתיות? במאמר שפורסם בכתב העת Religions, מנתחים תהילה גאדו (דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית) ודוד
תיירות התנדבותית, כאמור תרומה כלשהיא לקהילה בזמן טיול ארוך, הפכה בשנים האחרונות לפופולרית מאוד, אך זכתה גם לביקורת רבה, בעיקר על כך שההתנדבות תורמת יותר למתנדב עצמו יותר מאשר לקהילה. כפרקטיקה שנטועה גם בחוויה תיירותית, שלה מאפיינים אינדיבידואליסטים, וגם בחוויה התנדבותית, שבבסיסה מכוונת לטובת הקהילה, תיירות התנדבותית מכילה דואליות בין התרומה לעצמי לבין התרומה לחברה.