אורלי בנימין, פרופ׳ לסוציולוגיה מבר אילן, כותבת על מורתה, דלילה אמיר, מפורצות הדרך בסוציולוגיה ולימודי נשים ומגדר בישראל, אשר נפטרה לאחרונה. מישהי פעם לימדה אותי את המושג 'מאמאקולו', מושג דרום אפריקאי שמבטא את העובדה שהאמהות שלנו הן כלל הנשים שמצמיחות אותנו, לצד האם הביולוגית או לפעמים למרות. דלילה הזמינה אותי לחדרה במסדרון של החוג באוניברסיטת
טל שמור ונתי מרום על מדוע אנשים מחשיבים יותר איומים חברתיים מאשר סביבתיים. במאמר שפורסם בכתב העת Local Environment מתארים שמור (כיום פוסט דוקטורנט לאנתרופולוגיה בקיימברידג׳) ונתי מרום (בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי) כיצד אנשים רואים את הסביבה שלהם קודם כל ביחס להיבט האנושי, ביחס לאנשים הנמצאים סביבם, תוך כדי זה שהם מתעלמים או ממעיטים
האנתרופולוג יורם בילו, חתן פרס ישראל לסוציולוגיה ופרופ' אמריטוס מאוניברסיטה העברית, חוזר, במיוחד לבחברת האדם, למאמרו המפורסם ״ממילה למלה: ניתוח פסיכותרבותי של הבניית זהות גברית בטקסי ילדות בחברה החרדית״, אשר פורסם בכתב העת אלפיים בשנת 2000, (עם גרסה גם באנגלית). המאמר הציע מבט של האנתרופולוגיה הפסיכולוגית לטקסי ׳החלקה׳ ו׳הכניסה לחדר׳ שעוברים בני השלוש בחברה החרדית.
״פרק מתוך ספרו של משה שוקד ״מסע אנתרופולוגי תצפית מרחוק ומקרוב״, שיצא ב-2012 בהוצאת רסלינג. בפרק זה מתאר שוקד, מראשוני האנתרופולוגים בישראל ואחד מתלמידיו של גלקמן, את השפעתו של גלקמן על עיצוב דרכו המחקרית, על ראשיתה של האנתרופולוגיה הישראלית, על יחסיו של גלקמן עם מלינובסקי ואחרים, על מקומו של גלקמן באנתרופולוגיה כיום ועוד "…. אני
הרצאה של האנתרופולוג יורם בילו במסגרת יום העיון "מירון – למי היא שייכת?", שהתקיים במכון ון ליר ב-2016 (בשיתוף דעת המקום), והתמקד באחד מן האתרים החשובים ביותר כיום במפת המקומות הקדושים בישראל, ובאירוע העליה הרגל הגדול ביותר כיום בארץ.
נורית שטדלר, פרופ׳ במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, כותבת על מרי דאגלס, אחת האנתרופולוגיות משפיעות ביותר, אשר נולדה לפני כ-100 שנה. שטדלר כותבת על עבודתה של דגלס, מחקריה פורצי הדרך, כיצד דאגלס השפיעה על עבודתה שלה וכיצד היא עדיין רלוונטית גם היום. 100 שנה להולדתה של מרי דאגלס מרי דאגלס (Mary Douglas) נולדה לפני 100
בעקבות האירועים האחרונים ביפו כותבים יעל שמריהו-ישורון ודניאל מונטרסקו על התהלכים שאירועים אלו הציפו. כחלק ממחקר ארוך שלהם על המפגש בין ג׳נטריפיקציה והתנחלות העירונית ביפו, הם משרטטים כיצד הכוחות האלו משתלבים ואת ההשפעות שלהם על המרקם החברתי, הפוליטי והלאומי ביפו ובכלל. התקרית האלימה ביפו בה תקפו שני צעירים ערבים דיירי עמידר את בכירי ישיבת ההסדר
עמרי גרינברג על אנתרופולוגיה של ערכו גליון עדות/עדויות. גרינברג וליאנה צ׳ואה ערכו גליון מיוחד, תחת הכותרת Witnessing: Truths, Technologies, Transformations. הגיליון עוסק באנתרופולוגיה של עדות/עדויות, וכולל שישה מאמרים מחקריים (אחד מהם של עמרי) עם הקשרים תימטיים וגיאו-פוליטיים שונים, מתוך ניסיון לבסס תיאוריה אנתרופולוגית של עדות/עדויות. בגיליון גם שלושה טקסטים נוספים: המבוא (שכתבו ליאנה ועמרי), אחרית
בעקבות הגליון האחרון של כתב העת דברים המוקדש לזכרון, ובמיוחד בעקבות כותרת המאמר ״זכרון של קוץ״ אורי דורצ'ין משרטט עיקרי התרומה האפשרית של האנתרופולוגיה לשיח האינטלקטואלי לתפיסתו – המרחבים של הלא אנושי בשנים האחרונות אני חבר בוועדת העורכים של כתב העת "דברים", מיסודה של המכללה האקדמית לחינוך "אורנים". כל אחד מהגליונות, המתפרסמים אחת לשנה כחוברת
האם יש דמיון בפרויקטים של התחדשות עירונית בירושלים, ביירות ובלפסט? מריק שטרן, פוסט דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ובמכון טרומן למחקרי שלום, כותב על מאמרו החדש עם סקוט בולנס, אשר פורסם בכתב העת Journal of Urban Affairs, על התחדשות עירונית בערים שנמצאות במחלוקת לאומית מתחם ממילא במרכז ירושלים הוא בעיני אחד האתרים המרתקים והמורכבים ביותר
האנתרופולוג ראמז עיד, מרצה באוניברסיטה הפתוחה וחוקר במכון הגליל למחקר, כותב על מרשל סהלינס, אחד האנתרופולוגים המשפיעים ביותר בעולם, שנפטר לפני כשבוע. עיד סוקר את הקריירה הארוכה של סהלינס, מפרט את עבודותיו החשובות ומשרטט את השפעתו על עיצוב האנתרופולוגיה של ימינו. מרשל סהלינס, אשר נפטר לאחרונה בגיל 90, היה מגדולי האנתרופולוגים. מחקריו ועבודתיו מהווים מקור
לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, אספנו מאמרים, פוסטים וכתבות אנתרופולוגית העוסקים ביום הזיכרון.
מיכל קרבאל-טובי (תל אביב) כותבת בעקבות פרשת יהודה משי זהב על ההתמודדות עם אלימות מינית בחברה החרדית בישראל. קרבאל-טובי קושרת זאת למאמר חדש שלה בנושא, על האסטרטגיות השונות המתגבשות בקרב פעילות ופעילים ואנשי/נשות מקצוע ביחס לעבודה עם רבנים ולעיסוק ציבורי במנהיגות שלהם, סביב נושא הפגיעות המינית. בימים שאחרי, השאלה הזו חזרה על עצמה כך או
השואה בכלל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, מאפשרים התעמקות גם מנקודות מבט אנתרופולוגיות שונות. אסופת כתבות ומאמרים זאת מנסה להנגיש את חקר השואה כפי שעוסקים בה חוקרות וחוקרים בתחום. המאמר Transmitted trauma as badge of honor של פרופ' קרול קדרון (ראש חוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה), ד"ר דן קוטליאר (פוסט-דוקטורנט באוניברסיטאות העברית וסטנפורד) ופרופ' לורנס קירמאייר
הקלטת ההרצאה של אורית אבוהב שנערך במסגרת ״הסדרה ההיסטורית״ של רשת ׳מעברים׳ בהובלתו של דוד לוי פאור.אורית אבוהב סוקרת את התפתחות האנתרופולוגיה בישראל ומסמנת את מאפיינה, בעיקר סביב הרעיון של ״האנתרופולוגיה בבית״. אבוהב טוענת ש״האנתרופולוגיה בבית״ אינו רק מימד גאוגרפי, אלא יש לו מימדים של אתניות, לאומיות, מעמדי וכו׳. היא מציגה בקצרה את השינויים בנושאים
פרק בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן בוא היא מארחת את האנתרופולוג ד״ר אדם קלין-אורון על בתנועות דתיות חדשות והקשר בינן לבין תיאוריות קונספירציה. האנתרופולוג אדם קלין אורון (מכון ון ליר) – העוסק בחקר חוויות רוחניות ותנועות דתיות חדשות – מתארח בפודקאסט ״המצב הפוסט אנושי״ של ד״ר כרמל ווייסמן לשיחה על האפשרות שהתנועות
לציון יום המודעות לאוטיזם שחל בשישי שעבר (2.4), אנחנו משתפים שוב על עבודותיו של האנתרופולוג בן בלק על אנתרופולוגיה של האוטיזם. בלק, כיום עמית בתוכנית ממשק במנהל התכנון, כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג׳ על האופנים שאנשים על הספקטרום האוטיסטי חווים את היחס אליהם ואת ההשפעות התרבותיות של תסמונות הרצף האוטיסטי. במאמר שפורסם ב-2018
שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מתל אביב, כותבת על הרלוונטיות של האנתרופולוגיה של שינוי האקלים דרך איום סביבתי על צמח היאם, המהווה מרכיב מרכזי בחיי התרבות, הכלכלה והבריאות של תושבי איי טרובריאנד. ומה מלינובסקי היה אומר על זה? מרקם חייהם של תושבי איי טרובריאנד, שמרכיבים רבים ומרכזיים בתרבותם ובכלכלה שלהם תלויים בצמח אחד, יאם, נמצא תחת
האנתרופולוג אנדרה לוי (בן גוריון), אשר חוקר בשנים האחרונות את טקס המימונה, כותב על מרכיב אחד בטקס המימונה, שהתקיים עוד במרוקו, ה'עדה׳. מנהג ה׳עדה׳ מראה שלמימונה אין מבנה המבקש ליצור האחדה, אלא ההפך, זהו מנהג החוגג את מגוון הסגנונות (והמנהגים) השונים בתוך המסגרת הכללית של הטקס למרבה ההפתעה, למרות בולטותה הגבוהה בספירה הציבורית, אנתרופולוגים לא