"> אנתרופולוגיה של הספקטרום – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

אנתרופולוגיה של הספקטרום

לציון יום המודעות לאוטיזם שחל בשישי שעבר (2.4), אנחנו משתפים שוב על עבודותיו של האנתרופולוג בן בלק על אנתרופולוגיה של האוטיזם. בלק, כיום עמית בתוכנית ממשק במנהל התכנון, כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קיימברידג׳ על האופנים שאנשים על הספקטרום האוטיסטי חווים את היחס אליהם ואת ההשפעות התרבותיות של תסמונות הרצף האוטיסטי.

במאמר שפורסם ב-2018 בכתב העת Ethos מנתח בלק את אחד המרכיבים המכוננים של ההדרה החברתית של אוטיזם – קושי לפענח קודים חברתיים. בהסתמך על עבודת שדה אתנוגרפית בקרב סטודנטים אוטיסטים באנגליה, בלק בוחן את האופנים השונים שבהם אותם אנשים עצמם מבינים קושי זה ומגיבים לו. בין היתר, הוא מצא כי על אף שאוטיסטים רבים משקיעים את מירב המאמצים על מנת ללמוד את הכללים החברתיים של הסביבה הנוירוטיפיקלית (הלא אוטיסטית) בה הם חיים ופועלים, הם לעתים רחוקות מצליחים להביא ידע זה לכדי ביטוי ברמה מספקת עבורם. עוד הוא מצא כי רבים על הרצף האוטיסטי מוצאים דרכים יצירתיות לעצב את סביבתם החברתית הקרובה, בצורה שתשרת את נטיותיהם והעדפותיהם, כך שחולשותיהם בזירה החברתית יהיו פחות מודגשות.

במאמר נוסף אשר פורסם ב2018, הפעם בכתב העת Medical Anthropology, בוחן בלק את התפקיד המכריע של הגוף ושל החושים בזהות של מבוגרים אוטיסטים. מבוגרים אוטיסטים מצביעים לעתים קרובות על רגישותם לסביבתם החושית כמאפיין המרכזי, עבורם, של תסמונות הרצף האוטיסטי. בעזרת עבודה אתנוגרפית במספר קהילות של מבוגרים אוטיסטים בבריטניה, משרטט בלק את התפקיד שרגישות זו משחקת בעיצוב זהותם וחוויתם של אלה הנמצאים על הרצף האוטיסטי.

במאמר שפורסם בכתב העת Anthropology Now – כתב עת ששם לעצמו למטרה לקדם כתיבה אנתרופולוגית שתהיה נגישה לקהל קוראים רחב, מתאר בלק את מאמציהם של מבוגרים על הרצף האוטיסטי לשנות את התפיסה הרווחת לגבי הקטגוריה אליה הם משתייכים. בלק מראה שבמקום לראות את התופעה כלקות, חסר או מחלה, פעילי תנועת הנוירו-דיוורסיטי דורשים שאוטיזם ייתפס כביטוי חיובי של המגוון הנוירולוגי הקיים, לשיטתם, באופן טבעי בקרב בני אדם. ספציפית, המאמר מתאר קמפיין הקורא להחרים את Autism Speaks, ארגון משפיע וקולני המתיימר לייצג את אלו על הספקטרום תוך שהוא מפיץ, כך על פי הפעילים, שיח רווי שנאה ופחד על אוטיזם. בין היתר, בלק מבקש במאמר לבחון מדוע שיח הרגשות – התייחסויות חוזרות לאהבה, פחד, גאווה וכו' – מהווה חלק כה משמעותי בקמפיין זה.

לסיכום הסקירה (הלא ממצה) של מחקריו של בלק בתחום, נציין את מאמר הסקירה שלו מ2019, אשר סוקר את הכתיבה האנתרופולוגית על אוטיזים. במאמר, אשר פורסם ב-Cambridge Encyclopedia of Anthropology – סוקר בלק את הכתיבה החברתית על אוטיזם, מראה את הייחוד של המחקר האנתרופולוגי על התופעה ופורס את המגוון המחקרי בנושא. מעבר לסקירה על אוטיזים, שווה להציץ ולקרוא מאחר וזו דוגמא מצויינת לערך המוסף שאנתרופולוגיה יכולה ליצור לחקר תופעה שנתפסת כ'רפואית-ביולוגית-נירולוגית'. בתגובות ניתן למצוא קישורים למאמריו של בלק וכן קישור לבלוג המצויין שלו באתר בחברת האדם ״מהלך בין הברי(א)ות״.