"> בין מלינובסקי, יאם ושינוי אקלים – בחברת האדם
הירשם לניוזלטר שלנו

בין מלינובסקי, יאם ושינוי אקלים

שחר שלוח, דוקטורנטית לאנתרופולוגיה מתל אביב, כותבת על הרלוונטיות של האנתרופולוגיה של שינוי האקלים דרך איום סביבתי על צמח היאם, המהווה מרכיב מרכזי בחיי התרבות, הכלכלה והבריאות של תושבי איי טרובריאנד. ומה מלינובסקי היה אומר על זה?

מרקם חייהם של תושבי איי טרובריאנד, שמרכיבים רבים ומרכזיים בתרבותם ובכלכלה שלהם תלויים בצמח אחד, יאם, נמצא תחת איום סביבתי מתעצם. שינויים סביבתיים הפוגעים ביבול היאם (yam) מערערים את הסדר החברתי באיים ומשנים היבטים רבים בחיי התושבים. המשבר שאותו חווים הטרובריאנדים מדגים את הרלוונטיות של האנתרופולוגיה של שינוי האקלים, והוא עשוי לשמש גם כדוגמה לתיאוריית השחקן-רשת המפנה את תשומת הלב של החוקרת או החוקר אל המרכיבים הלא-אנושיים במארג החברתי. במקרה הזה מדובר בשורש עמילני מאסיבי ומגושם, שגבעוליו המשתרגים והמתפתלים לכל עבר הם תזכורת סמלית לנוכחותו החובקת-כל באיי טרובריאנד.

98 מילים על היסטוריה לפני שממשיכות: שמו של היאם מתורגם לעתים בטעות כ"בטטה". אם זאת לא הייתה טעות, הייתי כותבת שהאנתרופולוג הפולני ברוניסלב מלינובסקי (1942-1884), האיש שהפך את תושבי איי טרובריאנד למפורסמים, לא היה בטטת כורסה. ברונו הוא האיש שהעביר את האנתרופולוגיה מהכורסה אל השדה, ובמקום להסתפק בראיונות או לבחון עצמים על השולחן במשרדו באוניברסיטה, הוא יצא ב-1920 לעבודת שטח ותצפית משתתפת הרחק-הרחק מביתו. מלינובסקי היה פונקציונליסט, גישה שהיום נחשבת לבעייתית בעיניי רבים בתחום, אבל הוא לימד אותנו על חשיבותה העצומה של היכרות קרובה עם חיי היום-יום של החברה הנחקרת, הבאת נקודת המבט של "היליד" ויצירת סינתזה בין היבטים ורכיבים שונים של החברה.

Bronislaw Malinowski: God Professor - Documentary Preview - YouTube

בדיווחים שכתב מלינובסקי על החיים בטרובריאנדים, איי האלמוגים שבמזרח גינאה החדשה, בלטו שני אלמנטים: מיניות משוחררת ומרכזיותו התרבותית של צמח היאם (היה אלמנט חשוב נוסף שעליו כתב מלינובסקי - טבעת הקוּלָה, מערכת סחר החליפין וכלכלת המתנות שהתקיימה בין האיים, אבל אני אתמקד כאן בחיים הפנים-איים).

תושבי האיים הטרובריאנדים, שכונו בהמשך "איי האהבה", חיים לפי קודים שונים מאלה הנפוצים בחברות היהודיות-נוצריות-מוסלמיות. הם חוגגים את מיניותם בריקודים חושניים שמתאפיינים בין היתר בתנועות אגן מפורשות, אינם מקדשים את המשפחה הגרעינית, אינם מגנים מערכות יחסים שמחוץ לנישואים, ועל פי מלינובסקי "הפראים" האלה גם לא קישרו בין סקס ובין ילודה.

לניתוח אחר של תרבות איי הטרובריאנדים ועל חלק מהדברים מלינובסקי לא ראה, ראו את עבודתיה של האנתרופולוגית Annette Weiner על נשים, יחסי כוח ותרבות חומרית

Public Anthropology: วัฒนธรรมการแลกเปลี่ยนแบบกูล่าริง (Kula ring)  โดยนัฐวุฒิ สิงห์กุล

האלמנט השני הוא, כאמור, היאם. מדובר בשורש מזין מאוד, עשיר בוויטמינים, סיבים, חלבון ואנרגיה, אבל באיים הוא הרבה יותר מאוכל. היאם נטען בערך נוסף כאשר מקבלים אותו ממישהו אחר והוא ממלא תפקיד חשוב בכלכלת המתנות באיים. כך, לכל משפחה יש חלקת יאם, אבל היא מגדלת את הפקעות עבור מישהו אחר – כלה העומדת להינשא (בלי להתחייב למונוגמיה כמובן), צ'יף מקומי, טקס אבלות או חגיגה. כולם מגדלים יאם, צולים יאם ואוכלים יאם, אבל בדרך כלל לא את זה שגודל ובושל אצלם. צבירת פקעות יאם היא מדד לכוחם של צ'יפים מקומיים, שאוגרים את הפקעות שקיבלו מאנשי קהילתם בבתי יאם, מעין מגדלים צבעוניים המשמשים כסמל סטטוס ראוותני. גם כלות מקבלות מתנות יאם לפני נישואיהן והכמות המתקבלת מעידה על מידת התמיכה החברתית והמשפחתית שממנה נהנית כל כלה. גידול הצמח מורכב בהשוואה לגידול יבולים אחרים, דורש כישורים אגרונומיים ומצריך השקעת אנרגיה מרובה, ולכן הצלחה בגידולו מקנה יוקרה לחקלאים. היאם לא רק עומד במרכזם של טקסים וחגיגות אלא גם, כצפוי, "מנהל" את לוח השנה באיים. היאם שווה יותר מכסף ולא ניתן לפצות על מחסור בו באמצעות תשלום כספי.

Two men pile tubers in a yam house.

שינוי האקלים ושינויים סביבתיים אחרים, שמורגשים ביתר שאת באיי טרובריאנד פוגעים מאוד ביבול היאם. השפעות קיצוניות של אל ניניו, בצורות תכופות, צמצום השטחים החקלאיים כתוצאה מגידול באוכלוסייה, ועליית מפלס הים בשל ההתחממות הגלובלית אינם מיטיבים עם הפקעות ועם האנשים שכה תלויים בהן. כך, במעין אפקט דומינו, המשבר הסביבתי מאיים למוטט נדבך אחר נדבך בדרך החיים של הטרובריאנדים. לדוגמה, מאחר שלא ניתן כבר להסתמך על יאם כעל מקור תזונתי, התושבים פונים לצריכת מזון קנוי. המשמעות היא שיש להרוויח כסף באמצעות עבודה במרכזים עירוניים מחוץ לכפרים, דבר שמשליך על דפוסי המגורים והמשפחה ומוביל להתמקדות במשפחה הגרעינית, דבר חדש עבור אנשי טרובריאנד. גם הצ'יפים מאבדים מכוחם כי אינם יכולים לצבור יאם. עד השנים האחרונות משפחות, לא רק צ'יפים, נהגו להציג לראווה את יבולי היאם שלהן בחלקות הגידול, במערומים קוניים מסודרים בקפידה שעמדו כך חודשים לפני שנשלחו אל "בתי היאם". היום, בשל מצוקה ורעב, קיימת תופעה של גניבות יאם, דבר שעד לא מכבר נחשב לטאבו. לכן לא ניתן עוד לראות תצוגות של יאם בחצרותיהם של המגדלים. גם הפסטיבלים שבהם חגגו הטרובריאנדים עונות מוצלחות של יבולי יאם, הפכו נפוצים פחות ופחות, ואיתם הצטמצמו גם ההזדמנויות לריקודים המיניים שסיקרנו כל כך את מלינובסקי ואנתרופולוגים ואנתרופולוגיות רבים אחרים.

בתחילת הטקסט כתבתי שמה שקורה באיי טרובריאנד ממחיש את חשיבותה של אנתרופולוגיה של שינוי האקלים ומדגים את הגישה הקוראת להפנות תשומת לב אל הלא-אנושי במחקר האנתרופולוגי. אבל המקרה הזה הוא יותר מכך. המחסור ביאם באיים מציף אל פני השטח את סוגיית שינוי האקלים והפגיעה באוכלוסיות ילידיות, או במילים אחרות את היעדרו של צדק חלוקתי אקלימי: בסוף כל משפט שבעל ג'יפ דיזל בטקסס אומר באנגלית יושב טרובריאנדי עם בטטה אחת פחות. התשלום על נזקי שינוי האקלים אינו גלובלי ואינו אחיד, אינו תואם בהכרח את תרומתה של הקהילה לפליטות גזי החממה. ב-2007 ניסח האו"ם מסמך שכותרתו Climate change and indigenous peoples. במסמך אפשר לקרוא בקצרה על קבוצות ילידיות מרחבי העולם שמשלמות מחיר לא מידתי על שינוי האקלים וחוות שינויים דרמטיים באורחות חייהן:

אבי פרו מ-Atlas Obbscure ראיינה את מישל מק'קארתי, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת סיינט מרי'ס בקנדה ששהתה בעבודת שדה בקיריוואקה שבאיי טרובריאנד, על השינויים שחווים תושבי האזור.