אנתרופולוגיה של זכרון השואה
השואה בכלל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בפרט, מאפשרים התעמקות גם מנקודות מבט אנתרופולוגיות שונות. אסופת כתבות ומאמרים זאת מנסה להנגיש את חקר השואה כפי שעוסקים בה חוקרות וחוקרים בתחום.
המאמר Transmitted trauma as badge of honor של פרופ' קרול קדרון (ראש חוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה), ד"ר דן קוטליאר (פוסט-דוקטורנט באוניברסיטאות העברית וסטנפורד) ופרופ' לורנס קירמאייר (ראש המחלקה לפסיכיאטריה חברתית ובין-תרבותית באוניברסיטת מקגיל), שפורסם בכתב העת Social Science & Medicine בשנת 2019, ודן באופן שבו בני ובנות הדור השני לשואה חווים את הפגיעוּת הרגשית והחוסן הרגשי שלהם.
המחקר מתבסס על כ-55 ראיונות עומק, מתמקד במה שבני הדור השני מכנים "שריטה" ומראה כי פגיעוּת וחוסן הם לא דבר והיפוכו, אלא קיים ביניהם קשר דיאלקטי מורכב והם קשורים זה לזה באופן הדוק.
האנתרופולוגית ליזה קריג, כיום פוסט-דוקטורנית באוניברסיטת בון ובאוניברסיטה העברית, ערכה את עבודת הדוקטורט שלה על היחס לשואה בקרב צערים מגרמניה.
לקראת יום השואה היא כותבת במיוחד ל-בחברת האדם על המורכבות של זיכרון השואה בגרמניה בהווה (2020), את הרצון לזכור לצד ההתנגדות, על פרשנויות יצירתיות של מהגרים מוסלמים ועל עתיד הזיכרון בגרמניה.
מאמר של קרול קדרון על דור שני ושלישי של ניצולי שואה שיצאו עם משפחותיהם לטיולי שורשים במחנות הריכוז. במאמר משנת 2013, שפורסם בכת העת Annals of Tourism Research, מראה קדרון שבניגוד להנחה שטיולים אלו יחזקו נרטיבים של לאומיות והיסטוריה, הם דווקא מעלים סוגיות של משפחתיות, קירבה ואמפטיה.
אסתר הרצוג על אמהות בשואה ושעבוד ה'אמהות' (2016), במאמר בכתב העת Dapim: Studies on the Holocaust. לתפיסתה, תפקיד האמהות בשואה מהווה דוגמא קיצונית לשעבוד ולתפיסה הרווחת כלפי תפקיד האמהות בחברה ובתרבות.
מאמרה של קרול קידרון על טראומה וזיכרון השואה (2008), אשר פורסם בכת העת ETHOS: Journal of the Society for Psychological Anthropology:
למאמר המלא על טראומה וזיכרון השואה
מאמרו של ג'קי פלדמן על מוזיאונים של זכרון ועל השביל בין יד ושם להר הרצל (2007), שפורסם בכתה העת Anthropological Quarterly:
למאמר המלא על מוזיאונים של ג'קי פלדמן
ספרו של ג'קי פלדמן על המסעות לפולין והבניית הזכרון הלאומי (2008):
אנתרופולוגיה לשבת – מאמרה של לאה דוד על מדיניות הזכרון בשואה וברצח העם במזרח הבלקן (2017), שפורסם בכתב העת Peacebuilding:
אנתרופולוגיה לשבת – מאמרו של דויד קרטזר על הכנסייה הקתולית, השואה והדמוניזציה של היהודים (2014), שפורסם בכתב העת Journal of Ethnographic Theory:
מאמר של האנתרופולוג נחמיה שטרן (2016), אשר מנתח אוסף של שאילתות ותגובות שכתב הרב אפרים אשרי, מגדולי הרבנים של גטו קובנה, על מנת להדגים כיצד התמודדו אנשי הדת באירופה עם שאלת רצח העם בזמן אמת. מאמר אשר פורסם בכתב העת Holocaust Studies:
על השואה, על הכיבוש והאם האנתרופולוגים צרכים לנקוט עמדה פוליטית (ראיון עם האנתרופולוג מייקל למבק מ-2009):
אסף פדרמן כותב (עם קצת חופש יצרתי), (2014) על מחקריה של האנתרופולוגית קרול קידרון מחיפה שבוחנת כיצד הקמבודים מתמודדים עם הטראומה של רצח העם ומשווה לדרך בה מתמודדים עם זה בישראל (שגם על זה קדרון כתבה הרבה):
מאמרה של קידרון על השתיקות- (2009) Toward an ethnography of silence, שפורסם בכתב העת Current Anthropology:
על שואה, עבדות, וקוונטין טרנטינו – סוזן ניימן בודקת האם ניתן להשוות בין השואה לבין היחס לאפרו-אמריקאים בארה"ב, במאמר מתורגם לאלכסון (2013):
אנתרופולוגיה מאחה – כתבה בישראל היום (2015) על השינוי החברתי והתרבותי בפולין כלפי השואה – וגם כיצד האנתרופולוגים תורמים לנושא:
מאמרם של גודמן ומזרחי (2008) בAmerican Ethnologist: “The Holocaust does not belong to- European Jews alone”: The differential use of memory techniques in Israeli high schools:
תמונה ראשית – Image by David L from Pixabay