על רקע האכזבה והחשש מתמונת העולם הכוזבת שמציגות הפרדיגמות הקיימות, מיכל פרנקל, פרופ׳ לסוציולוגיה באוניבירסיטה העברית, מציעה כינון של פרדיגמה חדשה לחקר ישראל-פלסטין: "פרדיגמה היא מסגרת חשיבה, ואוסף של הנחות יסוד דרכן אנחנו חושבים על המציאות ומנסים לפענח אותה. הפרדיגמה לא מתמקדת רק בתשובות, אלא מגדירה את השאלות שאנחנו שואלים. אני עדיין לא יודעת איך
ברכות לד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי על זכייתה בתואר סוציולוגית החודש של כתב העת Current Sociology. לרגל הזכייה היא כותבת לבחברת האדם על חשיבותו של המפנה הארכיוני בחקר פלסטין, הפלסטינים והתנועה הציונית וכן על המונח אותו טבעה ארכיוני המידע והחשש (archives of apprehension) שעומדים במרכז מאמרה Settler colonialism and the archives of apprehension. ה"מפנה הארכיוני" הביא לכך
נתליה גוטקובסקי על כיצד ניהול גופים לא אנושיים במרחב הינו כלי מרכזי לשליטה הישראלית בפלסטינים ובגדה המערבית ועל כך שהגוף הלא אנושי הוא שחקן חשוב בהבנת מארג יחסי הכוח והשליטה בישראל\פלסטין. "נתניהו דוחה את ההחלטה על בידוד לשבים מארה"ב" ו"בנט שוקל להטיל סגר על הרשות הפלסטינית בשל התפשטות הקורונה", שתי הכותרות מהימים האחרונים גילמו היטב
(פורסם לראשונה ב4.11.19) מאמר של מלכה גרינברג רענן, עמיתת מכון טרומן באוניברסיטה העברית ונופר אבני, עמיתת מארי קירי במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Political Geography– . במאמר,"(Ad)dressing Belonging in a Contested Space: Embodied spatial practices of Palestinian and Jewish women in Jerusalem, גרינברג-רענן ואבני מנתחות את לבושן של נשים פלסטיניות וישראליות כפרקטיקה מרחבית