מוכר וזר, ממריץ ומדכא, סם העבודה והקפיטליזם, סמל לתיעוש אבל גם להתבדלות ואנינות טעם, לא מפתיע שהקפה, מעניין את ההיסטוריונים, הסוציולוגים והאנתרופולוגיים. לרגל יום הקפה הבינלאומי שצויין אתמול, נועה ברגר ממליצה על שני מחקרים אנתרופולוגיים שמתחקים אחר הקשר בין קפה, מעמד, אי שיוויון, קפיטליזם ודמיון: הראשון הוא מאמרו של וויליאם רוזברי (המנוח), The Rise of
בעידן הגלובלי, יין וקפה מגדירים מקומיות ואותנטיות באופנים שונים. אבל האם קיים בכלל טעם ישראלי? איפה נפגשות תעשיות היין והקפה במאבק על הגדרת הזהות הקולינרית? נועה ברגר ודניאל מונטרסקו עם כתבה שלישית ואחרונה בסדרה על גבולות הטעם הטוב. כתבה ראשונה – איך הפסקנו לפחד ולמדנו לאהוב קפה איכותי, כתבה שניה – חטא קדוש: ההיסטוריה הפרועה
בחוץ משתולל הווירוס אך במרחב הביתי מתפשטת מגמת המחמצת כמגיפה עולמית. מול ציר הרשע והאיום הקיומי, מקבלים היחסים שבין האנושי לטבעי משמעות חדשה. האם השמרים עוזרים לנו לשמור על שפיות זמנית? האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו על שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט בעידן הקורונה. ***** בחוץ המחלה / באינסטוש היא אופה חלה / נגמרה ההכלה /
על המשמעות החברתית, התרבותית והפוליטית של החיפוש אחר 'אותנטיות' באוכל. בעזרת הספרות הביקורתית על אוכל וחברה, משרטטת נועה ברגר מבט מקיף על הכח של 'האותנטיות' וכיצד משתמשים בה במגוון מרחבים. אנחנו חיים בעידן השעתוק, אבחן הוגה הדעות וולטר בנימין עוד בשנות ה־30 של המאה ה־20. מה שהיה נכון כבר אז, בראשית המודרנה, בין המהפכה התעשייתית
האנתרופולוגים נועה ברגר ודניאל מונטרסקו בחלק השני של סדרת הכתבות על האנתרופולוגיה של קפה (גרסה שונה במקצת פורסמה בהארץ). הפעם ברגר ומונטרסקו צוללים אל ההשפעות הפוליטיות והתרבויות של שני המשקאות משני תודעה – מהילולות לאל בכחוס ועד חוקי היובש באמריקה, ההיסטוריה של אלכוהול ואנטי-אלכוהול מצטלבת במאבקם על תודעת האדם (לחלק הראשון ראו כאן): "הסיפור של