איתמר טהרלב, סוצילוג ישומי ממכון ירושלים למחקרי מדיניות, קורא בספר על מעמד הביניים המזרחי בישראל שיצא בשנה שעברה. טהרלב מנתח את הספר שכתבו נסים ליאון ואורי כהן ומסמן נקודות חסרות בכתיבה שדורשות התייחסות נוספת. האנתרופולוגית הפוליטית הדס וויס הציעה בספרה מ־2019 קריאה רדיקלית בשדה אי-השוויון: לטענתה, "מעמד ביניים" איננו קטגוריה חברתית מוצקה אלא פנטזיה מעמדית,
לרגל צאת גיליון "משפחתיזם" – גליון מיוחד של כתב העת ׳קריאות ישראליות׳ מוקדש למבטים מגוונים על משפחות וקשרי משפחה. עורכות הגליון, עמליה סער ודלית שמחאי כותבות לנו על הרקע לכתיבת הגליון ומפרטות על המאמרים והנושאים השונים בו: ״אחת התופעות שהעסיקו את האנתרופולוגיה הקלאסית בהקשר של שאֵרוּת הוא "יחסי התבדחות". המוסד, שתועד בחברות ילידיות שונות בעולם,
כיצד כינויי גנאי מייצרים גבולות חברתיים, משרטטים מעמדות ומבחינים בין דומיננטיות לשוליות? מוטי גיגי וגיא שני כותבים לבחברת האדם על הכינויים "שלוכים" ו"שלוחים" לאור כתיבתם על הנושא בספר "לבנה שחורה". כיצד הכינוי "שלוח" ממרוקו והכינוי "שלוך" היידי נאמרים בישראל ומה תפקידם החברתי? כינויי גנאי הם מנגנון סימבולי מורכב לסימון היררכיות חברתיות. הם מאפשרים לקבוצות דומיננטיות
מה הם הסטריאוטיפים על אחים בכורים וצעירים בשבט האנדוקה באמזונס? מה ניתן ללמוד משיוכים תרבותיים אלו? ד"ר אלירן ארזי עוסק בשאלות האלו במאמרו ״ Good for Myth, Bad for Ritual: The Younger Brother in Recent Andoque History (Northwest Amazonia, Colombia)״ שפורסם בכתב העת Journal of Anthropological Research. במאמר עוקב ארזי אחר הספירה הריטואלית ועל האופנים
אורנה ששון-לוי (אוניברסיטת בר אילן) כותבת על ספרם החדש של אורי כהן וניסים ליאון "מעמד הביניים המזרחי בישראל: ממאבק לניעות לניעות במאבק". בנוסף לביקורת על הספר מציעה ששון-לוי נקודת מבט חדשה על ההקבלות בין יחסי אשכנזים מזרחים לאי שוויון בין נשים לגברים. . בשנת 2008 הטילו אורי כהן וניסים ליאון פצצה לחדר הקטן של סוציולוגים
האם יש הידרדרות במעמדן של נשים בחברה הישראלית העכשווית? מה מקור ההתנגדות לדרישות לשיווין מגדרי ואיך זה מתבטא בתרבות ובחברה הישראלית? במאמרן של תאיר קרזי־פרסלר ואורנה ששון־לוי, אשר פורסם בגליון מיוחד של קריאות ישראליות על המהפכה משטרית ומלחמה הנוכחית, הן מראות כי תהליכי ההתקדמות במעמדן של נשים אינם ליניאריים, אלא לעתים קרובות גל של התקדמות
ברכות ליגיל לוי על פרסום ספרו החדש יורים ולא בוכים: המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנותהאלפיים בהוצאת למדא של האוניברסיטה הפתוחה. לרגל פרסום ספרו כותב לוי, פרופ' במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, לבחברת האדם. יורים ולא בוכים נולד מהרצאה שנתתי בסוף 2016 שבה הוזמנתי לאפיין את גילוייה החדשים של המיליטריזציה בישראל. ברקע עמדו אז
ברכות לדנה קפלן, על מינויה כחברת סגל בכירה במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסטה הפתוחה וגם על פרסום ספרה What is Sexual Capital? באנגלית (אחרי שכבר יצא לאור באיטלקית, בספרדית ובגרמנית) אותו כתבה יחד עם אווה אילוז. קפלן היא סוציולוגית של תרבות שמתמחה בניתוח חיי היומיום מפרספקטיבה מעמדית. נושא המחקר העיקרי שלה הוא מערכת הזיקות
פורסם לראשונה ב-18.1.19 מאמר של הסוציולוג מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר, אשר פורסם בכתב העת Israel Studies Review. במאמר, Relations between Development Towns and Kibbutzim, מנתח גיגי את יחסי הכוח בין תושבי שדרות לחברי המועצה האזורית שער הנגב בשנים 1950–2012. המאמר הוא חלק מפרויקט גדול יותר שאותו פיתח גיגי במסגרת עבודת הדוקטורט שלו
פורסם לראשונה ב-1.11.2019 מאמר חדש של גיא שני, סוציולוג ומרצה במכללה למנהל ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר בוחן את ההעדפה של בני המעמד הבינוני בתל אביב לשכונות ישנות ובבאר שבע לשכונות חדשות. שני מציע, בעזרת שילוב מתודולוגי מקורי, מציע לחשוב על הקשר בין מעמד לזהות כמתווך על ידי מקום. בעשורים האחרונים מקום מגורים הפך לאלמנט