בשנים האחרונות החלו להופיע עוד ועוד טכנולוגיות בינה מלאכותית, ובהתאם לכך גבר גם השימוש בהן בכלל תחומי החיים – ובפרט באקדמיה. מריה גרצקי (פוסט-דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה מדעי המדינה ותקשורת, האוניברסיטה הפתוחה) וגדעון דישון (חבר סגל בבית ספר לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב) פרסמו מאמר בכתב העת Learning, Media and Technology, הבוחן את האינטראקציה המתקיימת בין
האם הבינה המלאכותית יכולה לחקות את הכתיבה שלנו באופן (כמעט) מושלם? מה קורה לכתיבה האנתרופולוגית, ולכתיבה בכלל, בעולם שבו המחשב כותב בשבילנו? תמר אלאור כותבת על התנסויותיה עם הבינה המלאכותית "קלוד" (claude), על מסורת הכתיבה האנתרופולוגית – ועל הרגע הזה ורגעים אחרים בהיסטוריה האנושית, שבהם הטכנולוגיה משנה את החותמת האישית של הביטוי שלנו. תמונה ראשית:
המעבר למרחבים דיגיטליים מתרחש בתחומים רבים בחברה – ולא פוסח גם על תעשיית המין. מעבר לצרכנות מין דיגיטלית שמתרחשת באתרים מסוימים, פועלים פורומים לדירוג חוויות מיניות. לפורומים אלו נכנסים צרכנים באנונימיות, קוראים וכותבים על ההתנסויות המיניות שלהם ועל הזונות אצלן ביקרו. הכתיבה בפורומים האלו מפתיעה. במרחב בו אפשר לצפות לכתיבה טכנית או יבשה המדרגת עובדות
הגר חג'ג' ברגר כותבת לבחברת האדם על התמודדותה עם אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה באמצעות המתודה שפיתחה לה היא קוראת: אתנוסטורי- כתיבת אתנוגרפיה דרך סיפור. בכתבה היא מספרת על המתודה ועל הרקע לפיתוחה: בשבעה באוקטובר נכנסנו להלם ההווה. טבח אכזרי של ארגון החמאס על ישובי ישראל באזור הישובים הקרוי "עוטף עזה", טבח בו נרצחו 1144 איש
אורלי ניטיס יעקובי על ההבדל בין המחקר לכתיבה ועל החשיבות הקניית מיומנות הפיכת הטיעון והתיאור לטקסט לפני כמה שנים עבדתי במחקר סוציולוגי שהתקיים בבית חולים. המחקר לא היה אתנוגרפי, אבל התקיימו בו תצפיות: המטרה שלנו הייתה להבין את תהליך ההטמעה של מערכת חדשה לרישום מידע שנכנסה באותם ימים לבית החולים, ואחד הכלים לכך היה התבוננות