כיצד זכרון השואה משפיע על הדרך שבה אנחנו תופסים בירוקרטיה ואתיקה? מאמר של יעל עשור, אשר פורסם בכתב העת Bioethics, בוחן במבט אנתרופולוגי את תפקיד הזיכרון הציבורי בלגיטימציה ביו-אתית סביב המאבק על סל התרופות. בעזרת מחקר אתנוגרפי ודיון בספרות של ביואתיקה, עשור מראה את עוצמת זכרון השואה ומשפט איכמן בחברה הישראלית, ואת חשיבות המחקר האתנוגרפי
יעל עשור, כיום פוסט דוקטורנטית בחוג לאנתרופולוגיה בחיפה, כותבת על ועדת סל הבריאות, על פרשת השחיתות החדשה שנחשפה ועל מאמרה החדש אשר התפרסם בכתב העת American Ethnologist על כיצד חברות צוות ועד הסל מייצרות ׳אוביקטיביות׳ עם רגישות מוסרית "לא רגשית". בימים האחרונים נחשפה פרשת שחיתות חדשה, שבמרכזה נסיונות להשפיע על החלטות ועדת סל התרופות. הנסיונות
יום חמישי, 23.1.2020, יארח הפורום האנתרופולוגי בחיפה את יעל עשור בהרצאתה "המידה הטובה של הביורוקרטיה: "אובייקטיביות" בוועדת סל התרופות הישראלית". אירוע הפורום יתקיים באוניברסיטת חיפה, בניין רבין, קומה 7, חדר 7004, בין השעות 14:15-15:45 תקציר בעידן הנוכחי, "אובייקטיביות" מוצבת כאידיאל שאמנם אינו בר השגה, אך שיש לשאוף אליו. בביורוקרטיות ממשלתיות, האידיאל הזה הוא דומיננטי במיוחד,
יעל עשור, דוקטורנטית בתכנית לאנתרופולוגיה רפואית ב-UCLA, אשר חוקרת את הדיונים סביב סל הבריאות, משתמשת בידע האנתרופולוגי שהיא צברה על מנת לעזור לחברי הסל החדשים והוותיקם, לפעול טוב יותר בתוך מערכת הלחצים והררי המידע שהם מוצפים בהם, כאשר הם צריכים לחרוץ גורלות לגבי תרופות וטכנולוגיות בריאות חדשות. במאמר שפורסם בכתב העת הרפואי מדיק, הוסיפה עשור